Madness פרק ~4~(עולם 2)

הייתי ממש מופתעת, ומפוחדת באותה מידה.
הייתי באמצע שום מקום, הדבר היחיד שהיה לידי הוא ערפל גדול שהקיף את כל האזור.
השמיים היו צבועים בצבע שחור,חסרי ירח או כוכבים. הלכתי מעט על הקרקע הגבשושית והחולית, אולי אם אתקדם מעט אמצא מישהו שיוכל להסביר לי איפה אני.
"תיק תק,תיק תק…",נשמע קול נשי,אבל לא היה ידוע לי מאיפה הוא הגיע.
"זמנך אוזל, כדאי שתמהרי…",נשמע הקול שוב,הפעם יותר חזק.
צמרמורת עברה בגופי, הסתובבתי פעם אחר פעם,מבולבלת כולי.
רוח חזקה נשמה והעיפה את שערי, קול תקתוק של שעון בקרבתי,ואני התקדמתי לעבר הקול.מספר שעונים שבורים.
צעדתי לאחור ונקלתי במשהו קר וקשה,הסתובבתי כדי לראות קיר אבן חצי הרוס. התרחקתי ממנו ומצאתי את עצמי מהלכת בתוך כפר קטן ונטוש עם מספר מבני אבן שרובם הרוסים.
"איפה אני?",שאלתי בבילבול.
"תיק תק, תיק תק…",פעם נוספת נשמע הקול,הפעם מאחורי.
הסבתובבתי למראה נערה בגילי,שערה היה חום בהיר והוא היה קצר מאוד,עינייה נראו כשני שעונים ,עם המחוגים השחורים שזזו כל שנייה,בדיוק כמו שעון אמיתי.
היא חייכה חיוך קטן,"תיק תק,זמנך אוזל",אמרה פעם נוספת.
התרחקתי מעט ממנה ,היא לבשה שמלה אפורה קרועה שהיו עליה שעטנים רבים,בכל מיני גדלים,חלקם היו שבורים וחלקם מאוד ישנים אך כולם עדיין עבדו.
"ברוכה הבאה לMadness", היא אמרה עם חיוך קל,שאני חייבת להגיד שהבהיל אותי מאוד.
"מי את?",הצלחתי לומר בגימגום.
"אני? את יכולה לקרוא לי כרונוס אם את רוצה",החיוך שלה התרחב מרגע לרגע.
התרחקתי ממנה,הבטתי סביבי. פעם נוספת הכל השתנה,במקום בתי האבן הקטנים והלא מובנים היינו במקום שעוצב בסגנון ימי הביניים. בתים גדולים עשויים עף שנראה שרובו התקלף,ציוד חקלאי מפוזר בכל מקום, מרכבות ישנות ושבורות.
עיירת רפאים נוספת.
"הזמן כאן פשוט מרתק, אנחנו עוברות מתקופה לתקופה בשניות",היא נהנתה בבירור,היא נהנתה אבל אני פחדתי.
הרגשתי שמעט קשה לי לנשום ונפלתי לאחור.
"מה לעזאזל קורה כאן? איפה אני?", צעקתי עם דמעות.
"אמרתי לך איפה את,אל תדאגי, זמנך פה אוזל", הבטתי בה,הייתה לה הבעה אטומה על פניה.
היא התרחקה ממני והתקרבה לשעון גדול שהופיע משום מקום.כרונוס,כמו שכינתה את עצמה, הוציא את מחוגו הגדול של השעון והתקרבה אלי.
"מה את הולכת לעשות?", שאלתי אותה מבועתת,גם מהמקום וגם ממנה.
"להשאיר לך מזכרת קטנה, רק לפני זה, תמצאי חלום!",הבטתי בה בבלבול.
"חלום?",שאלתי.
"כן, משהו שהיית רוצה להגשים",היא אמרה וניסתה לפגוע בי עם המחוג הענקי.
התכופפתי ,ומיד לאחר מכן קמתי והתחלתי לרוץ,דלת גדולה ואפורה הופיע לפניי. רצתי אלייה בהקלה מסויימת,פתחתי את הדלת וניסיתי להיכנס לתוכה.
כרונוס צחקה ולפני שהספקתי להבין למה ,הרגשתי משהו חד פוגע בצווארי.היא זרקה את המחוג!.
קמתי בבהלה,קרוליין הביטה בי בבלבול,זה היה חלום?,
"קרה משהו?",היא שאלה ואני הנהנתי לשלילה.
הרגשתי כאב חד בצוואר אל כשנגעתי בו לא היה דם או משהו.קרוליין קמה והלכה לעבר לני שנראה שגם הוא ישן עד עכשיו.
הם דיברו על משהו ואז לני קם והתקדם אליי,הוא תפס בידי ומשך אותי מחוץ לכיתה.
"גם את היית שם?", היה על פניו מבט מפוחד.
"היית איפה",זה לא היה אמיתי,העולם ההוא היה חלום,לא יכול להיות שהוא מתכוון למקום הזה.
"בעולם ההוא, בMadness",החוורתי,כרונוס עלתה בראשי.
אני הולכת למות,היא תהרוג אותי,חשבתי בפחד.