וונג נייט – בית ספר לילדים עם כוחות על טבעיים 3

"ופה זה מקלחות הבנים של הקומה השנייה בואו למעלית נרד שוב אל הקומה הראשונה..". אמרה מיסט תלמידת כיתה יב היה לה שיער ורוד קצר ומתולתל ועיניים ורודות גדולות . אני וכמעט כל תלמידי השנה הראשונה עקבנו אחריה אל המעלית וירדנו אל הקומה הראשונה. ואז היא המשיכה להסביר "זה חדר המנהלת 'שכולכם תכירו בקרוב מאוד' כאן הקפיטריה בואו ניכנס" כולנו נכנסנו לקפיטריה. "כמונו שאתם רואים אסור להתקרב יותר מדי לבשלנית" לחשה מיסט כשתלמיד מכיתה ח' יצא מהקפיטריה בוכה. "בואו נמשיך אל הספרייה בא תמצאו כל מידע שאי פעם תחפשו" נכנסנו לספרייה ואחרי כמה דקות יצאנו. "כאן נגמר הסיור נתראה בטקס היום בצהריים". היא עזבה אותנו בקומה הראשונה ומשם כל אחד מאיתנו הלך לכיוון אחר. אני הלכתי לחצר לא יכולתי לחזור לחדר התביישתי לראות שוב לראות את לוסי אחרי מה שאמרתי לה. הלכתי לעבר ספסל כשהתנגשתי במשהו ונפלתי הרמתי את הראש שלי וראיתי את רוי "אני ממש מצטער לא שמתי לב אלייך. אמר והושיט יד לעזור לי לקום. החזקתי בידו והסמקתי "מצטערת גם אני לא שמתי לב אלייך". "בואי נשב אחרי הכל אני חושב ששנינו היינו בדרך אליו". "חחחח כן" עניתי לו כשאני מסמיקה עוד יותר. "טוב לי יש סיבה למה אני כאן מה אתה עושה פה?" אמרתי רק כדי להעביר נושא. "מה אני עושה פה, טוב אני מתחבא מהשותף לחדר שלי הבחור אוהב את אחותי וכל הזמן מנדנד לי". "מסכן טוב אני חושבת שאני אחזור לחדר עכשיו". "לא בבקשה לא אני תשארי איתי פה, אה את יודעת למקרה שהוא יצא לחפש אותי פה". הוא אמר והתחיל גם הוא להסמיק. התיישבתי בחזרה ושוב הסמקתי עכשיו אני יודעת שגם הוא אוהב אותי. שנינו ישבנו שם מבויישים לא יודעים מה לומר ואז נשמע צלצול לארוחת צהריים. "טוב כדי שנתחיל לזוז שמעתי שהבשלנית מרושעת" קראתי וקמתי.