ילדי המכשפה – פרק 9

*נקודת מבט לילי*
איפה ליאם? המשכתי לחפש אותו. ככל שעבר יותר זמן ההרגשה שלי שמשהו רע קרה התחזקה. לפתע ידעתי מה אני צריכה לעשות. יצרתי כדור אור בידיים שלי.
"ליאם" אמרתי בקול. בתוך הכדור הופיעה תמונה של ליאם בתוך חדר קטן קשור בשרשראות אל הקיר. ליאם הרים את ראשו ותיארתי לעצמי שהוא רואה כדור אור קטן שאני נמצאת בתוכו. וכנראה זה נכון כי הוא שאל-
"לילי? את בסדר?" ליאם נעמד וניסה להתקרב אבל השרשראות מנעו ממנו.
"ליאם, אני בסדר. מה קרה לך? איפה אתה?" שאלתי.
"לא! אני מכיר אותך את לא הולכת לבוא לחלץ אותי! הוא יתפוס גם אותך!" אמר ליאם.
"מי יתפוס אותי?" שאלתי.
"ג'רמי" ענה ליאם. הרגשתי את הכעס גואה בי.
"ליאם אני מצטערת אני חייבת להוציא אותך משם! איפה אתה?" שאלתי. ליאם נאנח.
"אני בבית של ג'רמי, אני לא ממש יודע איפה זה אבל תנסי להשתמש בקשר של המחשבות שלנו" אמר. הנהנתי והנפתי את היד. הכדור נעלם. התחלתי לארוז את כל החפצים שלנו. אחרי שהטילו עלי ועל ליאם את הקללה המחשבות שלנו מחוברות. כך אנחנו תמיד יודעים איפה השני נמצא או מה הוא חושב. זה חלק מהקללה. כשסיימתי לארוז את התיקים שלנו ניסיתי להתרכז בליאם. חשבתי על כל הרגעים שלנו ביחד מאז שנולדנו. לפתע הרחתי ריח מוכר – הריח של ליאם. בלי לחשוב פעמיים לקחתי את התיקים והתחלתי ללכת. ליאם כבר אמר לכם שיש לי חוש ריח וחוש שמיעה מעולים, אבל אם אני מתרכזת במישהו שאני מכירה אז אני מסוגלת להריח או לשמוע אותו במרחק גדול פי שתיים ממה שאני יכולה בדרך כלל.השתמשתי גם בקשר המחשבות שלנו והצלחתי לראות את כל מה שקרה לליאם כשג'רמי תפס אותו. ראיתי איך הוא הסתובב ביער ואז ראה את ג'רמי מאחוריו, איך הוא התחיל לרוץ בכיוון השני ממני כדי שג'רמי לא ימצא אותי, איך הוא נלחם בג'רמי ועיכב אותו לכמה זמן. בסוף ראיתי איך ג'רמי תפס את ליאם. כאן לא הצלחתי לראות שום דבר כי ליאם איבד את ההכרה. נאלצתי לסמוך רק על חוש הריח שלי. התקדמתי למקום שבו ג'רמי תפס את ליאם. כשהגעתי לשם לא התקשיתי לעלות על הריחות שלהם שהובילו אותי ביער לכל מיני מקומות שלי ולליאם לא היה מושג על קיומם. הלכתי ככה יום שלם, והיער היה שקט בצורה מדאיגה. כשהגעתי לנחל קטן כבר היה חושך אז פרשתי את השק"ש על הרצפה ונשכבתי לישון. אחרי חצי שעה בערך הרחתי ריח מוזר, שלא היה קשור ליער לליאם או לג'רמי. התרוממתי והסתכלתי מסביב. כל החיות שלא ראיתי היום ביער רצו לכיוון מסוים. הריח המוזר התחזק ועכשיו כבר יכולתי לזהות אותו.
עשן.
היער עולה באש.
בשיא המהירות הכנסתי את השק"ש לתרמיל והרמתי אותו על הגב. מאחורי ראיתי להבות גדולות מתקרבות אלי. בתוך האש הצלחתי לראות את הפנים של ג'רמי מסתכלות עלי ומחייכות זה הספיק לי. הסתובבתי והתחלתי לרוץ כמו מטורפת אחרי החיות המסכנות שחיפשו מחסה מהאש.
ג'רמי הצית את השריפה הזאת בגללי.
הוא מנסה להרוג אותי.