המירוץ למיליון – פרק 60

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: כאשר שבעה צוותים נותרו בתחרות, כפיר וגיא, ספיר ונעמה ואורין ודור כבר עושים את דרכם לגיאורגיה, ארץ גיזת הזהב, בעוד שארבעת הצוותים הנותרים, עושים את דרכם לעבר הנמל במטרה לצאת לדרך.
והערב: הצוותים מגיעים לגיאורגיה, והאם נטלי וגל יספיקו לעלות על הסיפון של הספינה?
המירוץ למיליון – מיד מתחילים.

(נמל וולוס.)
"היי!" קרא מייק, כאשר ראה את אנריק ומעיין.
"היי," אמרה מעיין.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"ראינו גם את האבא והבת, התקווה להיות יחידים נגוזה."
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"הגענו בסופו של דבר למקום, היו לנו כרטיסים, זה הרגיע קצת את מעייני."
~
"די, מעייני, הכל יהיה בסדר."
"אני יודעת, אבל זה עדיין קשה."
~

"מה שבעיקר מפריע לי בכל הקטע הוא שנצטרך לשוט עד לשם."
"כן?"
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"אם בסירה בסלוניקי הייתה לי מחלת ים, מה יקרה בשייט עד לגיאורגיה?"
"זה הולך להיות סיוט."
"הסיוט הכי גדול אי פעם, ככל הנראה."
~
"יהיה בסדר, אלון."
"אני ממש מקווה."
~

"יואו, נטלי! איפה יש פה משהו שיודע?!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"אנחנו עוברות בין האנשים ואף אחד לא מסוגל להגיד לנו לאן ללכת!"
"זה ממש מעצבן."
~
"Jason! The one with the golden משהו," אמרה נטלי.
"Golden fleece?"
"The thing in the מיתולוגיה."
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"והאנגלית שלנו לא הכי טובה."
"עשיתי רק שלוש יחידות."
"כן, גם אני."
~
"Argonaut?"
"Yes!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"איך בכלל הוגים את זה?"
"ארוגנאוט?"
"ארנוגאוט!"
"ארגו משהו…"
"לא משנה."
"בדיוק. לא משנה."
~
"Colchis?" שאל האיש ברחוב.
"Yes!" הן ענו.
"This is Georgia," הוא אמר להן.
"yes!" הן קראו וחיבקו אותו.
"Where is the golden משהו?" שאלה נטלי.
"Colchis."
"Where in Coclich?"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"גל הסתומה הזאת אמרה קוקליך!"
"לא נכון!"
"כן נכון, יא עמה."
"לא את."
"לא את."
~
"Phasis"
"Thank you!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"הבנו בעצם שאנחנו צריכות לשוט מהנמל לגיאורגיה."
"גרוזיה."
"ומשם להגיע לפאסיס הזאת."
~
"יאללה, נטלי, רוצי!"
שתיהן רצו בשביל למצוא מונית.
~

"Can you please search for Phasis on Wikipedia?" שאל אלון את אחד מהאנשים ברחוב שראה עם סמארטפון.
"Why?"
"We're in a race. Where is it today?"
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"פגשנו שם ברחוב איש שפשוט חקר אותנו על מה שאנחנו עושים."
"אז ניסינו לקצר, אמרנו לו שאנחנו במירוץ, ביקשנו שיבדוק."
"בסופו של דבר, הוא הסכים."
~
"This is Poti," הוא אמר.
"For sure?"
"Yes," אישר האיש ברחוב.
"Thanks," אמר אלון.
"יאללה, נעשה את זה מהר ונגמור עניין," אמרה יובל.
הם רצו במהירות בשביל לחפש מונית.
~

(במונית עם נטלי וגל.)
"לנהג שלנו יש חזייה! הוא ייקח אותנו לגרוזיה! הנהג שלנו מטורף! הוא ידפוק לנו בראש כפכף!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"התחלנו ככה לשיר שירים בסבבה שלנו, כי משעמם והכל."
~
"וואי, אני מקווה שהספינה לא יצאה עדיין."
"גם אני."
~

(במונית עם אלון ויובל.)
"Fast, fast, fast, we must win everyone else."
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"הלחץ התחיל לטפס לנו לראש, זה היה דבר מלחיץ."
~

"Thank you," אמרו נטלי וגל וירדו מהמונית.
"Two for Phasis," אמרה נטלי למוכרת הכרטיסים.
"You mean Poti?" שאלה המוכרת.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"מאיפשהו היא מביאה לנו משהו על איזה פותי, לא יודעת."
"משהו הזוי כזה."
~
"Phasis."
"There's no place like this. It's Poti."
"So yes," אמרה גל.
"מה את אומרת yes, יא עמה, מה אם זה לא נכון?"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"משום מה אומרים לנו שזה לא המקום הנכון, וזה מוזר."
"כן."
~

"Two tickets to Poti, please," ביקש אלון.
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"קנינו כרטיסים, הכל היה מוכן, היינו מוכנים לעלות."
~

~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"אנחנו ככה מסתובבות בפנאן, פתאום אני מסתכלת בלוח של הספינות ואני קולטת שהיא יצאה!"
~
"מה?!"
"רגע, היא יצאה כבר? בטוחה?"
"כן!"
"מה, רגע, מה?!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"היה רשום שם שפספסנו את הספינה."
~
"באמת!"
"וואי, רגע, נטלי, יא עמה! זאת לא הספינה שלנו!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"העמה הזאת התבלבלה ברכבות שלנו!"
"אני התבלבלתי! קורה!"
"זה כי את טיפשה!"
"בכל מקרה, הלכנו למצוא את הספינה, ואז אנחנו רואות את האחים החתיכים, את האב והבת ואת הקופה והחנון שם."
~
~אלון ויובל. בני דודים.~
"ראינו שם את הפרחות שמגיעות, אמרתי לעצמי לא מספיק בחילות בנסיעה, עכשיו גם יהיה לי כאב ראש מהן."
~

שתי הספינות יצאו לדרך, ולאחר השייט, הספינה הראשונה שעליה כפיר וגיא, ספיר ונעמה ואורין ודור הגיעה ליעדה לפותי.
"יאללה, בואי, בריצה," אמר דור.
"אנחנו עושות את זה ומהר!" אמרה ספיר.
"קדימה, כפיר! אל תהיה פדלאה עכשיו!"
~

דור פתח את התיבה ושלף את המעטפה.
"סעו אל תחנת הרכבת של פותי, משם קחו רכבת לטביליסי, בירת גיאורגיה."
כעת על הצוותים לקחת רכבת לעבר עיר הבירה של גיאורגיה – טביליסי, שם יחכה להם המשך קטע המירוץ.
"בדרך עליכם לעבור בלוח ההצבעה לסיבוב פרסה," הקריא דור.
"אז למי נשים פרסה היום?" שאלה אורין.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"היינו צריכים לחשוב קצת לפני ששמנו את הפרסה."
~
"אנחנו שמים לכפיר וגיא, מכיוון שהם ראשונים עכשיו בזכות קיצור הדרך, וזה די לא בחסד, אז מגיע להם קצת להתעכב מאחורה."
~
"וואי, וואי, ספיר, הנה הרמז," אמרה נעמה.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"היה לי ג'ט לג מהשייט."
"ג'ט לג זה לא ממטוסים?"
"זה כן."
"אז?"
"בא לי, אוקיי?"
~
"למי נשים פרסה?" שאלה ספיר.
"לדעתי כדאי לשים לכפיר וגיא," אמרה נעמה.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"אנחנו כל הזמן מתזזות בין סיבובי הפרסה, רק שהפעם החלטנו ששמים לכפיר וגיא."
"הם פשוט מקדימה, ולעכב אותם ייתן לנו להיות מקדימה במקומם."
~
"בואי, צריך להגיע אל תחנת הרכבת," אמרה נעמה.
~

"כפיר, הנה, זה פה," אמר גיא.
הם רצו לתיבה והקריאו.
"בדרך עליכם לעבור בלוח החשיפה," אמר כפיר.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"אחרי שעשינו קצת חושבים."
"קצת הרבה חושבים."
"כן, החלטנו לשים לספיר ונעמה."
"הן פשוט כל הזמן מקדימה, כל הזמן מגיעות בין המקומות הראשונים, הן אף פעם לא ירדו מהמקום השלישי."
"הן פשוט חזקות."
"בדיוק."
~

"Taxi!" קראה אורין.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"אני חושבת שהיינו הראשונים לצאת מהנמל, לא?"
"כן."
~
"וואי, דור, זאת ההזדמנות שלנו."
"כן."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"עלינו על מונית, היינו בדרך לטביליסי, עם הרבה תקוות, הרבה רצונות."
~
"לא רואים היום בעיניים, אורין, אנחנו מכסחים לכולם פה את הצורה."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"תכל'ס, אין שום סיבה שלא נצליח פה. אין פה אף אחד שבאמת יותר טוב מאיתנו, אנחנו באמת יכולים לעשות את זה, אז למה לא?"
~
"זה היום שלנו."
~

(במונית עם ספיר ונעמה.)
"קצת עצוב לי שעזבנו את יוון, כי היא הייתה די מגניבה ודי נחמדה."
"היא הייתה נפלאה."
"הגענו בה פעמיים למקום השני."
"כן, גם זה."
"שזה מאוד נחמד."
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"ארץ חדשה, עזבנו את יוון, הגענו לגיאורגיה."
"שמעתי עליה שהיא ממש יפה."
~
"תנסי ליהנות מהנוף, אומרים שהיא יפה מאוד."
~

(במונית עם כפיר וגיא.)
"יאללה כפיר, אנחנו עוד בתמונה!" הכריז גיא ונתן לו כיף.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"במהלך המירוץ הזה חטפנו פוביה ממוניות, בעיקר אחרי שמונית גרמה לנו להגיע אחרונים באתונה."
"ובסלוניקי הייתה לנו הזדמנות לנהוג לבד, בלי מוניות, ועכשיו הן חזרו."
"אני לא חושב שאני אי פעם אוכל לנסוע שוב במונית בלי לפחד."
"זה נורא."
~

(תחנת הרכבת בפותי.)
"Two tickets to Tbilisi," ביקשה אורין.
המוכר נתן לה את הכרטיסים.
"וואי, וואי, אנחנו רק בנסיעות," אמר דור.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"גם לתחנת הרכבת הגענו ראשונים, פתאום המושכות בידיים שלנו, זה מאוד מרגש, זה מרגיש מיוחד."
~

"ספיר, הנה! בואי נקנה כרטיס."

"גיא, תמהר! אנחנו חייבים לעקוף את האחרים!"
~

בפרק הבא של המירוץ למיליון: הרכבת יוצאת לדרך, והספינה השנייה מגיעה אל גיאורגיה, והמשחק האמיתי יוכל סופסוף להתחיל.
כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון.