משחקת בלבי

היא משחקת בלבי,
מקלפת את התחבושות,
מסירה את הדבק,
ידיה העדינות,
אוחזות בכאבי,
ואני מאושר.

רק לרגע, האמנתי,
לחיוכה המשורבב.
היא שחקה בלבי,
אך שיחקה חזק מדי,
אני שביר, כך גם רגשותיי.
היא שיחקה בלבי,
אך בגללה הוא נשבר.

היא נראתה כה תמימה,
אמת בעיניה הירוקות.
היא כל כך מבינה,
כך חשבתי לפחות.
היא אחזה בלבי,
וליטפה את שפתיי.

רק לרגע, כך נשארתי,
בצחוק אינסופי.
היא שיחקה בלבי,
אך שחקה בפזיזות.
אני לא עמיד,
כך גם דמעותיי.
היא שיחקה בלבי,
אך בגללה הוא נשבר.

היא הייתה המלאך,
כמו תרופה מתוקה.
לא עוד גלולות התאבדות,
או חתכים בזרועות.
היא אחזה בלבי,
אך שכחה את מצבו.

רק לרגע, נזכרתי.
בילדותי השינה.
היא שחקה בלבי,
גרמה לי אושר.
אך אני מזכוכית,
רק פסלון קטן,
זה היה רק משחק,
עד שלבי נשבר.