ורד כחול

רק חיוך אחד שובה את לבי,
ורד כחול, אך מעט קוצני.
מורדת מבחוץ, אך רכה מבפנים,
פרח עיקש, בין צמחים מטפסים.
גודלת, נופלת, שורדת בגן,
מסתתר מעיני, הפרח הקטן.
צומחת לגובה אדיר, אך שם,
היא נובלת לאט, הפרח נעלם.
עלי הכותרת נושרים באטיות,
הגבעול מתעקם, לא חזק בבגרות.
רק הקוצים, עליה נשארים.
תומכים בה גם ברגעיה האחרונים.
היא בסך הכל,
רק ורד כחול,
שרצה להצליח בעולם הגדול,
אך כזה ורד תמים, פשוט לא יכול.
השמיים ממנו עצומים בהרבה,
בשבילו בני אדם הם פשוט מחזה.
קוציו החדים עכשיו נשארים,
על גופתו הקטנה, של הורד הזה.