הכל חוזר עליי לאט לאט

כמה ימים ששכחתי אותך,
הדחקתי אותך,
באמת,
שלא חשבתי עלייך,
לא ממש,
הזמן באמת ריפא,
עד שעשיתי את הטעות הזאת,
שאני תמיד עושה,
אני משחזרת את כל הרגעים שלנו,
החזקת הידיים,
הנשיקה,
החיבוק,
והכל חוזר עליי בשנייה,
ואני כל כך רוצה לעזוב,
להרפות,
צא !
אתה לא שווה את זה,
עד שהצלחתי,
אני מטומטמת שעשיתי את הטעות שהבטחתי שלא אעשה,
מה שתמיד הורס הכל,
זה שאני תמיד משחזרת את כל מה שקורה,
ועכשיו עשיתי את זה,
ונפגעתי חזק כל כך.
אך שאני יודעת ובטוחה,
שלאט לאט אשכח אותך שוב,
ואולי תחדור לליבי שנית ואולי לא.
זה כבר תלוי בעתיד.