אחרת- פרק 1
קמתי בבוקר וכשנזכרתי מה היה אתמול כל כך רציתי לפרוץ בבכי. הרגשתי הכי גרוע בעולם וזה לא השתפר כשירדתי לאכול, נגמרו הבייצים והייתי צריכה לאכול לחם בלי כלום כי נגמרו גם הממרחים וללכת לבית הספר בלי ארוחה, 'כן, בטח ומה אני אמורה לקנות בקפיטריה בעשר שקל? קציצה מהחודש שעבר?' לבשי חולצת בית ספר אדומה ופס אלכסוני צהוב באמצע (מותר לבית הספר חלק עם צבעים שונים), טייצים שחורים (כמו תמיד ונעלי ספורט). כשהגעתי לכיתה כבר היה הצלצול והתיישבתי הכי מהר שיכולתי במקום שלי, 'ארר, אין בוקר יותר גרוע מזה.' ואז שתי הבנות מאתמול נכנסו, ראו אותי והתקרבו אלי אבל 'התעלמו' ממני.
"אוי, לילי, שמעת מה היה אתמול איזה שערוריה למה ירדנו? היעל המגעילה הזאתי החליטה שהיא הכי טובה." אמרה אחת מהן היא הייתה לבושה בחולצה בצבעי הקשת עם סמל ותיק ורוד פלצני, היא לבשה גם נעלי ספורט אופנתיות של המותג לה פמפדור או משהו כזה וחצאית מיני ירוקה זוהרת שמתחתיה יש טייצים צמודים קצרים ושחורים.
לילי לבשה משהו דומה רק שהחולצה שלה הייתה בורוד צעקני בהיר וחצאית מיני תכולה וטייצים שחולים כהים, "כן, היא כאילו, דחפה את הבן הכי חתיך בשכבה, אדם המהמם?! אגב, ליסי, מה דעתך על תלבושת הספורט האופנתית שלי שלא כמו יעל אני לא לובשת שנה שעברה את יודעת כאילו, מה שהיא לובשת היום זה כל כך אתמול."
כל הזמן הזה היו לי דמעות בעיניים עד שהתפרצתי "אוי, לא אני רואה כאן שני ג'וקים גדולים במיוחד עם לבוש מכואר במיוחד ו'אופנתי'." לא יכולתי לעצור את עצמי, ובינתיים לילי ליסי רצו למורה שעכשיו נכנסה ואמרו לה את מה שאמרתי להן והיא נעצה בי מבט זדוני ושונא ואמרה "יעל, תוכלי בבקשה לקום ולגשת אלי?"
ניגשתי אליה והיא חייכה אלי במתק שפתיים ואמרה בקול מתוק ומחליא "אספי בבקשה את חפציך מיד ולכי לחדר המנהלת בבקשה," היא נעצרה לרגע "בובה, של סרט אימה." סיננה ומיד חייכה במתיקות.
פשוט אספתי את החפצים שלי והבטתי לעבר ליסי ולילי והן נפנפו לי לשלום בחיוכים מתוקים. פשוט רצתי מהכיתה והלכתי הבייתה. נכנסתי לחדר ונזרקתי על המיטה ונרדמתי.
כשהתעוררתי מיד התחלתי לאסוף חפצים בבהילות למקהלה ויצאתי בול בזמן כשהמכונית הגיעה, אני עושה הסעות עם חברים מהמקהלה. כשהגענו נכנסו ופשוט השתחררתי, בטעות שכחתי להתאמן אתמול ולכן קצת שכחתי את המילים של השיר, אבל למזלי, התחלנו שיר חדש.
כשחזרתי הבייתה פשוט צנחתי על המיטה ופתאום נזכרתי מה שהיה היום בבית הספר ופשוט נרדמתי בבכי.
תגובות (2)
זה שיפור. בהחלט הקשבת להצעות שלי, אם כי יש לי כמה הערות בקשר לאישיות של הדמות עצמה.
נראה שהיא נורא רגישה, נכון? היא נפגעת מהקנטות על הטעם שלה בלבוש. אני תוהה מה הבסיס ל'בכיינות' הזאת…
איזה מורה גרועה! יש איזשהו בסיס לשנאה שלה ליעל? היא אי-פעם ראתה אותה עושה משהו ממה שאמרו עליה, או שהיא פשוט מאמינה לכל מה שאומרים לה? ולמה יעל לא מלשינה עליהם למורה? או למורה אחרת? כי ברור (חייב להיות) שיש מורה בבית הספר שלא שונאת אותה? ואיפה ההורים שלה? מי המבוגר שהיא סומכת עליו? ולמה הילדים האחרים כל כך מאוימים מזה שהיא חושבת שהיא שרה יפה? הבנות האלו חושבות שהן יפות יותר ובעלות טעם טוב יותר באופנה מכולם. ומה השם שלהן בכלל? ולמה הן כל כך מגוננות על 'חתיך השכבה'? האם הן מאוהבות בו? אז למה הן לא שונאות אחת את השנייה? הוא לא יכול להיות של שתיהן. והאם הוא שונא אותה? לפי ההתנהגות שלו, התשובה היא כן, אבל לפי קו העלילה הצפוי, הוא אמור להתאהב בה.
מה קורה כאן?
תקבלי את השאלות האלה כשאלות מנחות…
מקווה שעזרתי :)
מיכל את נתת לי מלא חומר למחשבה, וזה רק פרק 1, הכל יהיה מובהר, זה פשוט כמו יום ראשון ללימודים והיא חדשה וכזה אני אסביר הכל וכל הרעיון די כללי וזה פעם ראשונה שאני כותבת משהו דומהלזה אז אני מנסה.
אבל תודה תודה על ההערות אני אנסה להשתפר.