אחרת (השם)-ניסיון
ישבתי בצד וחיכיתי, שמישהו ייגש אלי אבל אף אחד לא, גם אם אני התקרבתי למישהו או נראה לי שאני שייכת לאיזה מקום דחפו אותי הצידה.
כן אני אוהבת ששמים אלי לב קצת יותר מאחרים, אבל זאת לא סיבה להזיז אותי הצידה כי אני חושבת שאני שרה טוב קצת יותר טוב מהאחרים.
כשאני חושבת על זה אחד הבנים עבר לידי והתנגש איתי והוא הסתכל עלי כאילו רק עכשיו שם לב אליה והתחיל להתרתח "מה את עושה כאן?! למה את לא מסתכלת לאן את הולכת?!…"
התחלתי לענות אבל אז הצטרפו לשם שתי בנות מתנשאות ומצחקקות ואחת מהן אמרה "היי, את לא ראית לאן את הולכת? או שאת צריכה משקפיים יותר גדולים?! להביא לך משקפת?" ובצחקוקים צפו בתגובה שלי. אבל אני לפעמים מרוב כעס אני מאדימה ונהיית יותר מגושמת מהרגיל ליד אנשים, שתקתי ושלושתם צחקו והשנייה אמרה "אוי, היא נהייתה אדומה להביא לך מים, לוזרית?" והם הלכו משם ואני הלכתי לכיתה.
כנכנסתי כולם נראו כועים והילד שהתנגש בי חייך בזדוניות אלי. "יעל, גשי לכאן מיד! למה דחפת את אדם במסדרון?!" שאלה בכעס המורה. ואני עניתי "לא דחפתי אותו אבל אני לא אגיד לך שהוא משקר כי אני כל הזמן משקרת לך לא?" ויצאתי מהכיתה והתחבאתי בשירותים עד השיעור האחרון שבו פשוט לקחתי את הדבריםורצתי הבייתה.
תגובות (4)
זה יפה :> ניקוד ניקוד ניקוד! אולי תפרטי יותר על מה היא חושבת-מרגישה?
זה עצוב…שיש מורים שעושים הפליות………….איככככ שונאת מורים כאלו ובכלל ילדים כאלה….
אבל מחוץ לזה…זה ממש יפה…עצוב מאוד עצוב אבל יפה…;))
זה מרגיש כאילו היא כתבה ביומן את מה שעבר עליה, ובגלל זה היא השמיטה הרבה פרטים – כי היא רצתה פשוט להגיע לסוף. תנסי לחשוב בצורה ספרותית. תתארי יותר דברים, כמו מראה למשל, של אנשים ומקומות; תחושות ומחשבות שהדמות מרגישה; אולי גם זיכרונות יהיה נחמד…. מה שעובר בראש לך. כי אם שמת לב, תיארת עכשיו יום שלם בפרק ממש קצר. אולי גם יותר דיאלוגים ושיחות…
מקווה שעזרתי! מיכל באהבה 3>
וואו תודה, זה ממש עזר לי להבי מה היה חסר תודה