משחק החיים – פרק 1

יום בהיר שטוף שמש , כולם משחקים בחצר , נהנים מבלים שמחים … כאלה פטים שבא למות !
אני במקום זה החלטתי שאני יושבת בבית ולא זזה מהמקום עד שהמשחק החדש שקניתי Z3000 המקורי ! המלחמה בין לוביאו לפאניטרודה יגיע
" קליאו נו תעשי טובה תצאי מהבית תשחקי עם החברות שלך " אמרה אמא " ג'סיקה התקשרה היא אמרה שכולם נפגשים בשדרה ליד הבית של סופי "
" תודה אבל לא תודה אני יחכה עד שהמשחק יגיע " אמרתי עצבנית
ופתאום במין קסם נשמעו שלוש נקישות על הדלת וזה …
כן , כן זה הוא ! השליח עם המשחק שלי ! יש ! הוא סוף סוף הגיע !
" אמא הלכתי אל הXbox לשחק במשחק שהגיע " אמרתי וחטפתי מידה את המשחק בזמן שנתנה לשליח טיפ
' אוקי הנה זה מתחיל ' חשבתי לעצמי והפעלתי את המשחק
על צג המחשב היה רשום
" אם לא תלמדי בדרך הקלה ,
תלמדי בדרך הקשה ,
!קליאו!
חבל שלא הקשבת לאמא שלך ,
היא הייתה חוסכת ממך הרבה סבל "
' מה , מה זה ? מאיפה זה יודע את השם שלי ?! '
"האאאאאא !!! " צעקתי בעודי נמשכת אל מסך הטלוויזיה
" היי את חדשה , כן כן את את רואה פה מישהי אחרת ? " מישהי שהייתה בגילי בערך אמרה :
היא הייתה לבוש בשמלה מוזרה מברזל , על שמלתה היו לבבות והיא הייתה ורודה , היא לבשה גם קסדה עליה היו ציורים של חדי קרן ולבבות , ומקצה הקסדה השתלשל לו שיער ורוד מבריק שהגיע עד הרצפה עליו היו פרחים ובידיה הקטנות היו נצנצם ורודים.
"תתפסי את זה " היא זרקה לאברי צמיד " למה את מחכה לליאב סוקלר שיבוא להציל אותך קליאו ? "
" מאיפה את יודעת את שמי ? " אמרתי מפוחדת לגמרי
" היזהרי !!! " היא אמרה ומשכה אותי אל מתחת לאחד הסלעים "את לא מזהה אותי ?! "
" אממ … אויש פדיחה … מי את ? " אמרתי מהססת
היא הורידה את הקסדה פניה היו מוכרות … זאת , זאת ג'סיקה !
"עכשיו אני יותר מוכרת לך ? " ג'סיקה אמרה " תתקופפי ! " היא אמרה " את ממש גרוע במשחק הזה "
" טוב זה לא חשוב עכשיו מה זה הצמיד הזה ? " אמרתי מסוקרנת לדעת
" תלבשי אותו מהר ! " היא אמרה ממהרת אותי " נו נו "
לבשתי את הצמיד ואז יצא עיגול אור שממנו יצאתי כדמות חדשה :
שערי נהיה תכלת מהיר כמו הקרח ובקצה הפוני שלי היה פס סגול , על פני נהיה סמל של פתית שלג , היו לי כפפות לבנות עליהם היה מצויר פתיתי שלג בתכלת , לבשתי שמלת נשף מברזל בצבע כחול עליה היו מצוירים פתיתי שלג בלבן , ועל ראשי נעמדה קסדה כחולה עם פתיתי שלג בלבן , כמעת באותו עיצוב של השמלה .
" את יסוד שלג … נייס " אמרה ג'סיקה וחייכה " טוב זה היה צפויי עם העור הלבנבן שלך , עכשיו בואי אנחנו צריכות לפגוש את סופי "
ויצאנו לדרך !