וואנשוט זאין & אביגיל

"אביגיל קומי" העיר אותי אחי התאום "רגע" אמרתי וכיסיתי את הראש בשמיכה "אוקי אני נותן לך 10 דקות" הוא אמר וירד למטה. אחרי 10 דקות גררתי את עצמי מהמיטה והתלבשתי בחולצה של הגלידרייה שאני עובדת בה ובג'ינס סקיני בצבע צהוב. הלכתי לשירותים והברשתי את שיערי החום הארוך שלי וירדתי למטה. אכלתי מעט לחם עם ריבה ויצאתי לעבודה אני עובדת בגלידרייה. השעה הייתה בערך 13:00 ואז הוא נכנס: שיער חום כמו פחם, עיניים נוצצות, פס בלונדיני בשיער (המעלף!) "שלום אפשר גלידת שוקולד מריר?" הוא אמר והסתכל עמוק לתוך עייני. עיניו הגדולות נצצו והקול הרך שלו התנגן באזני כסימפוניה "כן רק מה השם שלך?" אמרתי לו מתנערת ממבטו המושלם "זאין מאליק אני מחכה בחוץ בסדר?" הוא שאל "ברור אני מיד יביא לך" אמרתי והתפנתי להכין נמרצות את מה שהוא ביקש. הלכתי החוצה כדי להביא לו את הגלידה ודיברנו והתחברנו באופן מושלם אני אפילו לא שמתי לב באח שלי המציץ מאחורינו בדאגה שנה עברה ועוד שנה ואני וזאין התארסנו התאריך לחתונה נקבע והכל היה מושלם עד שיום אחד חזרתי מהעבודה שלי זאין היה אמור להיות בבית אבל הוא לא היה בדקתי בכל החדרים קראתי בקול "זאין איפה אתה אהובי?" בסוף היום ישבתי מיואשת, בוכה את נשמתי ותוהה איפה בכיתי כל כך חזק שלא שמתי לב לצחוקו המרושע של אח שלי שהחזיק ביד סכין מלאה דם..