ארץ הפלאות-3 *~*

"את כבר לא בשיקגו"
**********************************
איך זה יכול להיות שאני לא בשיקגו? רק נפלתי לבור זה לא כאילו טסתי, עברתי מדינה, או מימד. דבר כזה לא הגיוני כלל.
"הממ זה לא ממש הגיוני" אמרתי והבטתי בעיניה הגדולות של הנערה.
"אבל זה נכון" אמרה והזיזה את ראשה כלא מבינה.
"באופן היפותטי, אם אני לא בשיקגו…אז איפה אני?" שאלתי. המצב הזה לא ממש מוצא חן בעיני. אבל כל דבר טוב יותר מאשר לשבת בסלון עם אמא שלי וטום.
"את בארץ הפלאות".
היא לקחה את ידי והלכה איתי לכיוון הדלת.
היא פתחה את הדלת ובקושי הצלחתי לעבור. אבל מה שהיה מולי היה פשוט מרהיב.
עצים בצורות משונות של בני אדם וחיות ובנוסף הם היו בצבעים מדהימים, היה עץ סגול ואדום והייתה סלולה דרך שחורה שעליה עמדה קבוצה מוזרה מאד של נערים ונערות.
הייתה נערה שנראתה ממוצא קוריאני, היו לה עיניים סגולות ושיער אדום בוהק אבל זה עוד נורמלי היו לה גם זנב ואזניים של שועל שחור, זה הופך יותר ויותר מוזר מרגע לרגע, לידה עמד בחור עם שיער שחור, עיניים ירוקות ונוצות שחורות. אני חייבת לומר הוא היה ממש נאה…עמדה שם גם נערה עם עיניים ושיער כסופי לבנים וכנפיים לבנות עם נוצות ענקיות. ובפינת השביל עמדה נערה עם עיני חתול כתומות, שיער בצבע סגול בהיר, היה לה אף סולד אוזניים פרוותיות של חתול ושפתיים אדומות ומלאות.
מה לעזאזל קורה במקום הזה?! אני חולמת, זהו אני בטוחה בזה, כל זה סתם שעשוע של הדימיון היותר מדי מפותח שלי, אני רק צריכה לצבוט את עצמי ואני אתעורר ואחזור למציאות…
"מאדלין מי זאת?" שאל הנער עם הכנפיים השחורות שהיו מקופלות. מאדלין השפילה את מבטה והזיזה את רגלה בסיבובים עד שיצרה על הרצפה צורת מגילה. כל הנוכחים פערו את עיניהם, אני לא הבנתי מה קורה כאן.
"אממ..שלום אני קלאוד רייז" אמרתי וכולם הסתכלו עלי בסקרנות. הי אני זאת שצריכה לבחון אותם בכזאת צורה, הם אלא שנראים כאילו יצאו מסרט מדע בדיוני לא אני!
"שיין היי" אמרה הנערה עם העיניים הסגולות והשיער האדום.
"רוקטיבל אדמס, או פשוט אדמס" אמרה הנער עם הכנפיים השחורות.
"דיימון" אמרה הנערה שנראתה מעט כמו מלאכית.
"אמה פרדריקסון" אמרה הנערה עם עיני החתול. לפחות השמות שלהם לא היו מוזרים מאד.
"בואי איתנו"