מיליון סופים טובים

בקרוב הכל יתפוגג.
בערפל הרדום,
והגשם הבודד.
שם הקץ יתקרב.
לא אזכור דבר.
לא את המוות הכואב.
את החיים והזיכרונות,
הם ייעלמו במהרה.
כל מה שאראה,
מול חיוכי המטורלל,
מיליון סופים טובים,
שלא זכיתי לקבל,
אגדות שנגמרות,
באותה נשיקת אמת.
לא ארגיש עוד את השרפה,
לבי המצולק, רחוק.
גופי המדמם שוכב,
בתוך השלג העמוק.
נשיקות פרפר קטנות,
יכסו אותי לאט.
אנוכי, מסכן, גלמוד.
מול כוחה של נשיקת אמת,
שלא אחוש עוד.
אין דרך להעיר אותי,
משנתי העמוקה.
פטרתי את קללתי.
לא אשוב לתחייה.