שעמום (שיר מטומטם, אני מסומם)

שעמום נוראי,
תוקף ומתמקם,
תמיד בחזי,
במחשבותיי ובראשי.
לא מסוגל להתגבר,
על השעמום השובר,
כמו רעל בוורידי,
שורף ומדכא,
כל סוג מיצירותיי.
חוסם את ההנאה,
הודף את החיוך.
השעמום שלי,
נשאר תמיד.
משום מה,
לא מרפה מראשי.
עוקב אחריי,
לכל מקום.
הוא כמו צל,
משתחווה לרגליי.
אך בכל זאת,
חזק יותר ממני.
מכופף את גבי,
שובר את ידי.
חלש לעומתו,
כך הוא השעמום שלי.