ZEX-משימה 12

בפרקים הקודמים:
הגענו לטיול תמים להרי XEZ,עד שהותקפנו
על ידי שש דמויות בברדסים שחורים.
כולנו התפצלנו וחלק עמדו מול הדמויות.לוסי ניצחה אחת מהדמויות,סם.
מימה ואנאל עומדות נגד הנסיך ארת'ור.אחרי שקליאו הפסידה לג'יידי,
סקייבס הגיע להציל אותה.פאו והיליוס עומדים נגד אוסקר,ופין עומד נגד דמות עם שלשלאות שחורות.
ואני,אני עקבתי אחרי מישהי בשם לייט,וכשהברדס נפל ממנה גיליתי שזאת בעצם מיסט.
מה יקרה עכשיו? מי מאיתנו ינצח ומי לא?
——————————————————————
(איפשהו בהרים):
הגבר שלח את השלשלאות,והן תפסו את פין.
פין ניסה להשתחרר,אך נמחץ חזק יותר בשלשלאות.
"מספיק!" קרא קול.מישהו רץ והניף קלשון על הגבר.הוא החזיר את השלשלאות מפין,וחסם את הקלשון.
מיימון הוציא את הקלשון מבין השלשלאות וקפץ אחורה.
"מי אתה?" שאל הגבר."מספיק סיימון,אני רואה את המסכה שלך" אמר מיימון.
סיימון הוריד מעליו את הברדס.הוא לבש את המסכה שהפסיקה לזהור.

(ביער שבהרים):
אוסקר ניתר מעץ לעץ ואז ניתר אל היליוס ושלח אגרוף.היליוס זז ימינה במהירות,ואוסקר תפס בידיו וסובב אותו.הוא עמד לזרוק אותו הצידה,אך היליוס עשה גלגול באוויר לעברו,ושלח בעיטה אל אוסקר.
אוסקר נפל אחורה,וקם במהירות.
"הו,לא רע" חייך אוסקר.היליוס ירק הצידה קצת דם."ועכשיו נהיה רציניים" הוא חייך וכיוון אל אוסקר את האקדחים.

(איפשהו בהרים):
אנאל זרקה את הטבעת שלה,וארת'ור ניסה לחסום עם הגרזן,אך אנאל רצה ויצרה חתך על פניו עם הטבעת השנייה.היא העבירה אצבע על דמו וליקקה.
"זמן להיות מחוסל" היא אמרה וחייכה חיוך מרושע.ארת'ור עמד להניף את הגרזן,אך הגרזן התפרק בידיו.
"לעזאזל" הוא סינן."אבל אם הייתי משתמש רק בגרזן,לא הייתי חלק מה'שישיה האולטימטיבית'".
הוא שלף כמה סכינים מבגדיו.הוא זרק אותם,והסכינים התפצלו לחמישים.
"אז הוא נלחם כמוני" מלמלה מימה.אנאל זרקה הצידה את כל הסכינים עם הטבעות,אך הוא רץ ותקע סכין בתוך רגלה הימנית.היא זרקה את הטבעות והן עברו דרך בטנו ודם רב נשפרץ.
הוא פלט דם מפיו,ושלף עוד סכינים,אך אנאל העיפה את כולם עם הטבעות שחזרו לידיה.
"היהי אתה חלש" היא צחקקה.היא המשיכה לחתוך אותו עוד ועוד עם הטבעות.
עוד דם ניתז.היא המשיכה לחייך.
"אכן סדיסטית" לחשה מימה בפחד.

(רחוק מההרים):
"אחותך? מי זאת,לכל הרוחות?" קראה ג'יידי והניפה את החרב שלה לעברו.
"זאת שבשבילה הייתי צריך להרוג את ההורים שלי,לעזאזל איתה" הוא חייך.
קליאו הביטה בו בהלם."ב..בשביל..בשבילי?" היא לחשה.
"תפסק לבלבל לי במוח,לכל רוחות!" קראה ג'יידי ורצה אליו עם החרב.
היא הניפה עליו את החרב שלה,אך סקייבס חסם את המכה עם החרב הארוכה מאוד שלו.
"אין לך סיכוי נגדי" הוא צחק."תשתוק! אני אהיה לוחמת החרבות הטובה ביותר,לכל הרוחות!" היא צרחה."את חושבת שאת יכולה? את אפילו לא מגיעה לרמה של האנגר" הוא צחק.
"הוא היה המורה שלי! אני יודעת שאני אהיה יותר טובה ממנו!!" היא צרחה עם דמעות בעיניה.
"את היית תלמידה שלו?" הוא שאל:"אז מה? אני הבן שלו".
ג'יידי עצרה.היא הייתה המומה."לוחם החרבות….האנגר….היה.." היא רעדה.
"אתה היית זה שרצח אותו?" היא זעמה.היא צרחה,והניפה עליו את החרב שוב ושוב.הוא חסם כל מכה במהירות,ובעט אותה אחורה.
"קליאו" אמר סקייבס והסתובב אליה:"רציתי שלא לספר לך את זה,אבל אם כבר אנחנו בסיטואציה הזאת,אני אספר לך מה קרה אז,לעזאזל איתך" הוא חייך.

(לפני הרבה שנים,בבית של קליאו):
סקייבס בעט את הכדור.השעה הייתה שעת ערב מאוחרת,וסקייבס שיחק בגינה.
"חזרתי!" קרא אביו.סקייבס חייך.היה לו שיער שחור כהה קצר.הוא לבש את מדי הכדורגל שלו ורץ במהירות פנימה.אביו היה לבוש בלבוש שחור,והיה לו צעיף שחור עבה שהסתיר את פיו ואפו.
כובעו השחור כמעט והסתיר את עיניו."הם בדרך" הוא לחש והתחיל להכניס דברים למזוודה שחורה.
"אבא! הבטחת לשחק איתי בכדור היום,שכחת?" צחק סקייבס.
"לא עכשיו.וגם לא אף פעם" הוא אמר בקול כבד.סקייבס הפסיק לחייך והביט באביו.הוא הוריד את השטיח מרצפה הסלון,והוציא כמה בלטות,ומשם הוציא חרבות.הוא הכניס ארבע חרבות לתוך המזוודה,ואת החרב הארוכה שם על גבו.
"הם לא הסכימו לקבל כסף,הם רוצים את החרבות" לחש האב בקול צרוד.
"היי אבא,מה הולך פה?" סקייבס התקדם אליו אך אביו שלף אקדח וכיוון אל סקייבס.
"אל תזוז" הוא ציווה.סקייבס הנהן.האב ההחזיר את האקדח והלך אל מיטת התינוק של קליאו שישנה.
"מחר יום ההולדת שלה" מלמלה האם."חבל שהיא תמות לפני שתספיק להיות בת שנה" מלמל האב וכיוון לעברה את האקדח.
"אבא…מה אתה עושה?" צעק סקייבס והלך אל מיטת התינוק של קליאו:"אסור לך!"
"תשתוק" סינן האב בזעם.סקייבס הביט בעיניו השחורות הכועסות.
"אם יהיה לנו מזל היא תחיה" הוא אמר ודחף את סקייבס אחורה."יש משהו חוץ מהחרבות שהם רוצים?"
שאלה האם.
"זה בסדר,אל תדאגי.שלושתינו נוכל לברוח" אמר האב.
"סקייבס" האב הוריד את הצעיף והכובע.שיערו השחור הקצר היה פרוע.היה לו חתך על המצח.
ליד פיו היה חתוך עמוק."אני צריך לספר לך את האמת.אני לא סתם איש משרדים.אני לוחם חרבות חזק שמכונה 'האנגר'.הסתבכתי קצת,ועכשיו רוצים לקחת ממני משהו שממש חשוב לי" האב העביר יד על המזוודה ובה ארבעת החרבות.
"אבל זה בסדר.ברגע שאני,אמך ואתה נברח מהם,אני אלמד אותך להיות לוחם חרבות חזק" אמר האב ועיניו נצצו.
"ומה עם קליאו?" שאל סקייבס.האב שלח אליה מבט:"היא לא יכולה להיות לוחמת חרבות טובה.היא בת.חוץ מזה,היא זאת שתעזור לנו לברוח" אמר האב והביט באם.
"הבטחתי להם את הבית.קליאו תישאר איתם וכשתגדל היא תהיה אחת מהמשרתות שלהם".
"אני אלך לארוז לנו בגדים" אמרה האם ועלתה למעלה."אסור לנו להשאיר את קליאו!" קרא סקייבס.
"חייבים" אמר האב ולקח את המזוודה עם החרבות."החרבות האלה יותר חשובות לך ממני ומקליאו?" סקייבס קרא.
"כן" אמר האב בקשיחות ולבש את הצעיף והכובע:"אני לימדתי כמה לוחמי חרבות מתחילים.הם יעבירו הלאה את מורשת החרבות שלי.אבל אתה,תהיה המורשת הראשית" האב הסתובב אליו.
"אתה,תלמד ממני לוחמת חרבות ותהיה לוחם החרבות החזק ביותר!" קרא האב.
"החרב שלי,היא החרב החזקה ביותר.אם תהיה מיומן בה,תוכל לנצח כל אחד,אפילו את אלוהים בעצמו!!" קרא האב.מתחת לצעיף הוא חייך חיוך של ניצחון.
סקייבס השפיל מבט.הוא קימץ את ידיו לתוך אגרופים.
"קח!" האב הניח בידו זוג חרבות מהמזוודה:"אלה חרבות להבה צהובה,הן חזקות מאוד! בעזרתן תוכל להיות…!"
לאחר כמה דקות האם ירדה עם מזוודות מוכנות.היא הביטה לעבר הסלון ונפלה על ברכיה.
סקייבס עמד שם,עם מבט זועם.שתי החרבות שלו נטפו דם.אביו שכב מת מולו.
"איך יכולת..?" האם פלטה.סקייבס רץ,והרג גם אותה בעזרת החרבות.
שלושה אנשים התפרצו פנימה.הם נכנסו וסרקו את הבית.כמה שניות אחריהם נכנס אדם זקן בברדס שחור."הנה המשרתת לעתיד" אמר אחד מהשלושה.סקייבס קפץ משום מקום והרג אותו.הוא רץ והרג את השניים שנותרו בלי שהם ישימו לב.כשנפלו על הרצפה,נכנס פנימה האדם בברדס השחור.
"אין לי טעם להישאר" הוא אמר."תמות!" צרח סקייבס ורץ לעברו.
האדם סובב אותו באוויר ודחף אחורה את סקייבס."לא תוכל לנצח" הוא אמר ויצא מהבית.
קליאו התעוררה משנתה.היא קמה על רגליה בעזרת הסורגים והביטה סביב.
דם היה על כל קירות החדר.גופתם של אימה ואביה היו על הרצפה,מכוסים בדם.היא הרימה מבט אל אחיה,שעל חרבותיו היה הרבה דם."שש….שייבש" היא אמרה.
הוא הביט בה,ולבסוף הלך.
"כן.הייתי רוצה לדווח" סקייבס דיבר אל הטלפון הציבורי:"כן.מצאתי זוג הורים מתים.יש איתם עוד שלושה אנשים שאני לא מזהה,גם הם מתים.רק התינוקת שרדה.רחוב 'מראווין'.כן.לא אני לא יכול לדאוג לילדה.
כי לעזאזל איתה,זה למה" הוא צעק וניתק.הוא החזיק במזוודה עם ארבעת החרבות.על גבו הוא קשר את החרב של אביו.הוא התחיל ללכת.סערה התחילה.הוא שלח מבט אחרון אל ביתו,ועזב.

(עכשיו,ליד מבנה XEZ ההרוס):
"מיסט?!" קראתי והבטתי בה.היא קמה,והנהנה."אבל למה?" צעקתי.
היא לא ענתה."למה?! למה עשית את זה?!" צעקתי.
היא לא ענתה."לעזאזל,למה ניסית להרוג את כולם?!" "אתם לא מתים.כולם מפוזרים,הרוב חיים" היא אמרה באדישות.
"דמאט!" צרחתי ושלפי את הקלשון.רצתי לעברה,אך היא תפסה בקלשון,ושלחה בעיטה.עפתי אחורה כמה מטרים.היא העיפה הצידה את הקלשון והסתובבה אל המבנה.
קמתי,ורצתי שוב.הגעתי אליה,אך היא זזה ימינה,הסתובבה במקום,ובעטה אותי אחורה שוב.
"אין לך מספיק כח להלחם ב'שישיה האולטימטיבית'".

(ביער שבהרים):
"השישיה המה?" שאל היליוס בבלבול.
"השישיה האולטימטיבית.ששת הלוחמים החזקים ביותר שנבחרו.הם קיימים כבר עשרות דורות" אמר אוסקר.
"בחיי,מזל טוב על הקידום" אמר היליוס באדישות:"אז,זה סוג של סדרת טלויזיה כמו השמיניה?"
"ממש לא" נאנח אוסקר:"טוב נו,למה שלא נספר.השישיה האולטימטיבית נוצרה כדי להשמיד את XEZ.כמובן,שבעוד כמה זמן גם ZEX יהוו איום,כך שניצתרך לחסל גם אותם".
"ולמה רק עכשיו נזכרתם לתקוף?"
"אנחנו לא פועלים לבד,יש לנו בוס.הוא זה שמינה אותנו,והוא זה שמודיע לנו מתי לתקוף".
"ועד עכשיו היית סוג של מרגל?"
"לא.אין לי מה לרגל.סתם אהבתי להיות בZEX" הוא חייך.
"אוסקר…אתה חתיכת בוגד!" צרח היליוס וירה.
אוסקר צחק,והעיף כל כדור עם ידו.

(איפשהו בהרים של XEZ):
אנאל המשיכה לחתוך אותו עוד ועוד."הקרב נגמר?" לחשה מימה.
"נהההה" אמה ארת'ור.הוא ישב על הסלע שמימה התחבאה מאחוריו."מה?!" צרחה מימה ונפלה.
"מימה!" אנאל חזרה לעצמה והרימה מבט.גופתו של ארת'ור נפלה.
"אני לא מבינה…איך?" היא הביטה בארת'ור.
ארת'ור הניף את ידיו,וחוטים דקים משכו אליו את הכתר.הוא הניח את הכתר על ראשו וצחק.
"תירגעי! אני מפעיל בובות" הוא הזיז את ידיו,וחוטים משכו את הגופה של הבובה-ארת'ור.
הוא הוריד מידיו את הכפפות עם החוטים,והבובה נפלה.
הוא שם על ידיו שתי כפפות לבנות,והזיז את ידיו."אהההההה!" צרחה אנאל כשבתוך גופה ננעצו שתי קוצים גדולים.היא פלטה דם,ונפלה."אנאל!" מימה צרחה.בובה נוספת שדומה לארת'ור עמדה שם,כשמתוך ידיו יוצאים שתי קוצים עם נוזל סגול עליהם.
"הו כן,זה היה רעל!" צחק ארת'ור וקפץ ממקומו אל הבובה."מה שמעניין בבובות שלי,שיש להן דם ואיברים כמו לאנשים אמיתיים.בנוסף,יש בתוכם רמקולים שבעזרתם אני יכול לדבר עם היריבים שלי" הוא חייך."ועכשיו" הוא עבר לבמט רציני:"נחסל גם אותך"

(איפשהו בהרים):
מיימון הניף את הקלשון על סיימון.סיימון חסם עם השלשלאות ושלח אותן על מיימון.
מיימון שבר עם קלשונו את השלשלאות."וותר,אני חזק יותר ממך!" קרא סיימון.
"את זה אנחנו עומדים לברר" אמר מיימון.
הוא הניף את הקלשון שוב,אך סיימון חסם שוב את המכה.הוא שלח את כל השלשלאות על מיימון,ומיימון נתפס.הוא ניסה להיאבק ולהשתחרר.סיימון מחץ אותו.
"נהההה,נמאס לי להפסיד בכוונה" הוא אמר ונעלם."מה?" הופתע סיימון.
מיימון צץ משום מקום,והניף את הקלשון על אחיו.סיימון נפל אחורה,אך קם ושלח שוב את השלשלאות.
מיימון שוב נעלם,וצץ מאחוריי סיימון.
"אשליות" צחק סיימון."ככה אני נלחם" אמר מיימון וסובב את הקלשון על ידו.

(רחוק מההרים):
ג'יידי הניפה על סקייבס את החרב שוב ושוב.סקייבס פיהק,ובעט אותה אחורה.
"זה מתחיל לשעמם" הוא צחק."אני עוד..אהרוג אותך!" היא סיננה.העגילים שלה זהרו בכחול.