הכל התחיל מתאונת דרכים…2 (1D)

~קליאו~
התעוררתי. מסביבי הכל היה בגווי לבן-תכלת. האור סינוור אותי ושוב עצמתי עינים, מנסה להבין איפה אני…
"כבר התעוררת?" שמעתי לידי קול של בחורה. פתחתי שוב עינים והסתכלתי לצד. בחורה בחלוק לבן עמדה לידי, היא חייכה אלי וחייכתי בחזרה. "כן" עניתי.
"איך את מרגישה?" היא שאלה והתחלתי להזכר במה שקרה אתמל.
"אני בסדר…"עניתי והבנתי שאני לא מצליחה להרים את הרגל השמאלית.
"אתמול פגע בך…" היא התחילה להגיד ונזכרתי במכה -מה היה אחר כך?-שאלתי את עצמי -בטח הזמינו אמבולנס, הסיעו אותי לפה…-עניתי לעצמי מנסה לדמיין את מה שלא ראיתי.
"אז כמה זמן?"שאלתי.
"חודש פה וחצי שנה אם קביים…"חייכה חיוך עצוב.
"את מוכנה לקבל אורחים?" ניכנסה אחות יותר מבוגת.
"כן" עניתי באי אכפתיות והיא הלכה.
שמעתי צעדים, צעקה "עאאעאעאעאא וואן דיירקששששן עאעעאעאעע" ולחדר ניכנסו 5 בחורים מהממים!

~זאין~
בבוקר ליאם העיר את כולנו והודיע שנוסעים לבית חולים…
כשניכנסנו אמרו שזה לא זמן לביקור והיא עדין לא התעוררה. הלכנו לאולם המתנה.
כולם ישבו בשקט ולא דיברו. ניזכרתי בערב…
אחרי המופע המוצלח נסענו לבית, נרדמתי במכונית. התעוררתי מצפירות חזקות והבלימה של ליאם. לה הבנתי מה קרה. ליאם חנה בשוליים וכולם יצאו מהמכונית, יצאתי גם אני. על הכביש ראיתי נערה מלוכלכת, היא לא זזה, הבנתי שנתקענו בה. עזרתי ללואי להרים אותה למכונית, הארי התחיל להחיות אותה…לאחר כמה דקות הגיע אמבולנס שנייל הזמין, והם נסעו. המשכנו לבית כשכולנו מודאגים. "מחר ניסעה אליה" קבע ליאם כשנעל את האוטו.
"זאין! בוא כבר!" פתאום שמעתי את לואי וקמתי. הלכנו לחדר.
לא האמנתי למראה עניי. היא היתה כלכך מהממת!!!
שער שחור אם פס אדום בצד היה פזור על המיטה. היא היתה נקיה וחייכה.
"שלום" היא אמרה אם קול נעים את המילה היחידה שאני יודע בעברית.
כולנו חייכנו בחזרה אבל לא דיברנו, הייתה שתיקה מביכה…

להמשיך?