סיפורו של נער מתבגר

"מה ניש, חמודה?"♥♥♥ הייתי בדרך לדייט עם שירה שלי…
כן אני נועם. בן 16 ומאהב כללי… בביה"ס אני מקובל וכולן אוהבות אותי… איזה כיף… לפחות זה מה שחשבתי… בתחילת שנת הלימודים דאגתי להיראות במיטבי כדי שיקבלו עליי רושם ראשוני טוב.
וזה עבד. כשנכנסתי לכיתה ופזלתי לצדדים, כולן הסתכלו עליי בהערצה. הצלחתי! זה היה כיף…
כולן הסתכלו עליי כל השיעור ואני רציתי להקשות עליהן, אז לא הסתכלתי עליהן…
שמחתי עד השמיים. עד שפתאום… ראיתי את שירה… שירה היתה ילדה יפיפייה! בעלת פנים יפות ועיניים מכחילות לאור השמש, שפתיים חמודות שכאלה והשיער? או השיער… שערה היה שער גולש עד הכתפיים
ובצבע שחור בוהק. התאהבתי…♥♥♥♪♫♪
אני יודע שאתם חושבים שהתאהבתי בגלל יופיה אבל זה היה התאהבות ראשונה. ההתאהבות הרצינית היא באופיה. כמו שאמרתי, התאהבתי התאהבות ראשונה ביופיה הממכר. חיכיתי להפסקה הגדולה כדי לדבר איתה. אחרי שעתיים משעממות נורא סוף סוף יצאנו להפסקה. רצתי אחריה והשגתי אותה. כולן הסתכלו עלינו בקנאה אבל לי לא היה אכפת. שירה בכלל לא התייחסה אליי. היא דברה עם חברתה שפתאום אמרה לה להסתובב. אל חברתה היא הקשיבה,מזל. שירה שאלה "למה?" וחברתה, מתברר שקוראים לה מירי, הצביעה עלי. שמחתי. שירה הסתובבה אליי וכולם צפו במחזה. עצרתי נשימה. היא שאלה אותי ביובש: "מי אתה ולמה אתה הגעת למקום בו אני יושבת?" חברתה צחקה. התכווצתי. אמרתי חרש: "אני רוצה לבקש ממך את מס' הטלפון שלך." התכווצתי והתלבטתי קלות אם להגיד לה את מה שעומד לי על קצה הלשון. החלטתי: למה לא? יישרתי את קולי שיהיה חזק ובוטח. לא רציתי שתחשוד או שתצחק. אמרתי במהירות: "את ילדה יפה וחמודה" אמרתי את זה בתקווה שתסכים. היא צמצמה את עיניה וראיתי שהיא מתלבטת. היא התלחשה עם חברתה, מירי, ולבסוף קיבלה החלטה. היא אמרה לי ביובש שאני יכול לראות את מס' הטלפון שלה בדף קשר של הכיתה. אח"כ היא הסתובבה והמשיכה לדבר עם חברתה. לא רציתי להיות ילד שנחשב אצלה בתור מציקן אז הלכתי למקומי בשקט ובעצב. איך היא יכלה לנפנף אותי ככה. וביובש וכזאת אדישות? מה, היא לא מבינה רמזים? היא לא רואה שאני מנסה להתחיל איתה?
כנראה שבענייני אהבה הילדה לגמרי מנותקת. אני לא אוותר. בזמן שהייתי שקוע במחשבות, נגשה נופר למקומי. נופר, שכחתי לומר, היא ילדה שלועגת לאחרים. היא בעצם במעמד קצת יותר גבוה ממני בשכבה, והיא נגשה אליי. היא אמרה ללא כל היסוס שהיא רוצה לדבר איתי דחוף. כנראה אותה לא סובבתי.
הלכתי איתה, מבואס, לספסל שבחצר וישבתי איתה. היא התחילה לומר: "הי, חשבתי שתרצה להיפגש רביעייה: אני, אתה, דין ושירה. מה אתה אומר? או אם נסדר את זה ככה: אתה, שירה, אני ודין? איך זה?
נראה לך טוב?" היא חייכה אליי חיוך מתוק. נענעתי בראשי והתעוררתי מהסיוט. שאתאהב בנופר… חחח.. צחוקים…
כנראה שנופר גם ראתה את הקטע עם שירה. נו, טוב, למה לא? "אני מסכים" אמרתי לה. "אבל בתנאי שאת תדברי עם שירה. אני אדבר עם דין. טוב?" שאלתי. רק זה חסר לי, עוד פעם להיתקע עם שירה במצב לא נעים. נופר הנהנה בראשה והלכה לשירה. אני חיפשתי בעניי את דין. מצאתי אותו. הוא ישב שם עם איזו בת. אה, שכחתי לומר, דין הוא נופר הבן. גם לועג לאחרים.
ניגשתי אליו והזמנתי אותו לדייט רביעייה. הוא הסכים בשמחה. יופי. עכשיו רק נשאר ששירה תסכים ואז אולי אוכל להתחיל איתה, אני מקווה מאוד.