סיפור על 1D (פנטזיה על זאין) פרק 15

"מההה?! אתם ביחד? אין מצב" מפיה של ג'ני נפלטה צעקה ניסיתי להסות אותה
"ואוו זאין יופי שהתקדמת…" סטפני אמרה בשקט כאילו היא מנסה להיות בלתי נשמעת..
בעיניו של זאין עמד מבט משועשע שהסתכל עליי כאילו הוא ממש נהנה מכל המבוכה.
"טוב אז אנחנו נלך עכשיו לבית ג'ני? כבר מאוחר" אמרתי מנסה לשנות נושא.
"אין מצב את באמת חוש………..?" באה להגיד אבל שהסתכלה על פניי הנבוכות שתקה.
"אני אסיע אתכם" זאין אמר ויצאנו כולנו מן הדלת המפוארת..
ג'ני במשך כל הנסיעה חפרה ממש! לא, תסלחו לי, קדחה קדיחות אוויריות! לזאין!
"הארי פנוי?" מה אתה אוהב לאכול לארוחת בוקר?" "באיזה צבע החדר שלך?"
"אתה אוהב ביצים קשות?,באמת? הן עושות גזים…"
"מה השיעור האהוב עליך?" "באיזה שמפו אתה חופף?" "אתה משתמש במרכך?"
וזאין ענה על כולן בסבלנות יתירה שהותירה בי פליאה..
והיא המשיכה: "זה נכון שנייל הומו?" "מה אתה אוהב לעשות בחוץ?"
"זה קשה להיות עם כל כך הרבה מעריצים?" "ואוו אני מקווה שאדי לא תקנא..
"מספייקקק!!!, זהו זה תפסיקי לשאול שאלות זה כבר מעצבן!" צרחתי במלוא גרוני
"זה בסדר… היא מסוקרנת אני שמח לענות על שאלות תמיד…" זאין אמר ונראה כמו אדם שמתענה
"לא זה לא! ג'ני תפסיקי זה מציק לו" אמרתי הפעם בטון רגיל אחותי עדיין הייתה המומה מדבריי..
ושאר הנסיעה עברה בשתיקה מעיקה הייתי אומרת..
הגענו לבית ויצאנו מהרכב גם באותה השתיקה..
ומול הדלת אנו רואים ניידות משטרה,
השוטרים קרבים אליי ושואלים אותי
האם את אדי ווסט?

-המשך יבוא-