איך אני עדיין אוהבת אותך? פרק 1+הקדמה

הקדמה
ענבר אסרף בת 16,מרוקאית בדם.
שיער שחור ארוך וחלק ועיניים ירוקות-אפורות גדולות,
אני גמדה 1.65 אבל יש לזה יתרונות…
חבר?יש עומר הוא חוזר היום מאנגליה אחרי 3 חודשים התגעגעתי אליו ברמות,
ישלי BFF לנצח נוי אהבת חיי מילה היחידה שאני מספרת לה הכל בלי להחסיר כלום.
אני הקטנה של הבית,יש את 'אחותי' הגדולה שובל היא עזבה עם 'אבא' לצרפת ואנחנו נשארנו בחובות שונאת אותם ואח שלי מאור מאוהבת בו.

מאור אסרף בן 18,מרוקאי גאה.
שיער חום כהה ועיניים ירוקות שכובשות את כולם,גבוה 1.78
שותה ומעשן…אין חברה אז בינתיים נהנה,
מכור לדבר הזה שנקרא ענבר אסרף,אחותי הקטנה שומר עליה כמו לא יודע מה בלעדיה ובלי אמא שלי אינלי כלום.
חבר הכי טוב של עומר.

עומר אזולאי בן 18,
שיער חום בהיר ועיניים כחולות כובשות,גבוה 1.77
שותה ומעשן…אלה ההנאות של החיים
חוזר לישראל אחרי 3 חודשים באנגליה וואלה התגעגעתי…
אינלי אמא מבחינתי היא מתה כי שהייתי צריך אותה הדבר היחיד שהיא עשתה היה לברוח עם
איזה טחון מבוגר אחד.
חבר הכי טוב של מאור.

נוי לוי בת 16,
שיער חום גלי עד אמצע הגב ועיניים בצבע דבש,אני נמוכה 1.63
BFF לנצח שלי היא ענבר מאוהבת לה בחיים אין עליה בעולם הזה היחידה שמבינה אותי באמת.
אני הגדולה בבית ואחריי יש את האחים הקטנים שלי אוראל ואורי הם בני 7 תאומים אוהבת אותם הכי שיש למרות שהם לפעמים קרציות.
פרק 1
"ענבר אנחנו מחכות לו כבר שעה" אמרה לי נוי
"נו הוא צריך להגיע" אמרתי בחיוך והסתכלתי עליה
"כן כבר שעה את אומרת לי את זה ובינתיים הוא לא הגיע" אמרה ונאנחה
"אל תהיי מעצבנת אני רוצה לראות אותו כבר" אמרתי
"טוב" אמרה
"אוהבת אותך" אמרתי וראיתי אותו מרחוק חייכתי והתקדמתי אליו
"התגעגעתי" צעקתי וקפצתי עליו בחיבוק
"גמאני" חייך ואז חיבק את נוי
"איפה מאור לא בא?" שאל
"לא הוא היה צריך לסדר משו" אמרתי בחיוך
"עומר לא תכיר לי את חברות שלך?" שמעתי קול והתקדמה אלינו נערה עם שיער חום ארוך ועיניים חומות בחיוך,
"מי את?" שאלתי אותה
"חברה שלו" אמרה בחיוך
"מה?" שאלתי לא מבינה והסתכלתי על עומר
"כן קוראים לי דיאנה" אמרה
"ט…וב אני צריכה לזוז ביי" אמרתי בשקט ומשכתי אחריי את נוי
"ענבר חכי רגע" שמעתי את עומר צועק אבל לא התייחסתי…אני לא מאמינה אני פאקינג 3 חודשים חושבת עליו ומחכה לו אבל בכלל יש לו חברה?אני מטומטמת.
לא הצלחתי להחזיק את הדמעות ואיך שיצאנו מהשדה תעופה פשוט התפרקתי
"דיי ענברי הוא לא שווה את הדמעות שלך" אמרה נוי וחיבקה אותי
"את מבינה שאני מחכה לו וחושבת רק עליו במשך כל ה3 חודשים האלה ויש לו בכלל חברה?" אמרתי בבכי
"אני יודעת איך את מרגישה הוא זבל אל תתני לזה לשבור אותך תתקדמי הלאה את לא צריכה אותו" אמרה
"את צודקת אני לא צריכה אותו בחיים שלי איזה מטומטמת אני שיצאתי איתו וחשבתי שהוא השתנה" אמרתי
"חיימשלי אל תבכי" אמרה וניגבה את הדמעות שלי
"אני מתעלייך את הכי מושלמת בעולם" אמרתי וחיבקתי אותה
"בואי נלך אין לנו מה לעשות כאן" אמרה והזמינה מונית,
אחרי חצי שעה של נסיעה הגענו לבית שלי,שילמנו לנהג ויצאנו.
"את באה אליי כן?" שאלתי אותה
"למה לא?" חייכה ונכנסנו הבייתה,
"ענבר" שמעתי את מאור צועק מלמעלה גם כן הפדלאה הזה לא יכול לרדת?
"מה?" צעקתי
"בואי רגע" צעק
"בוא אתה" צעקתי
"נו אל תעצבני" צעק
"ישלך שתי אפשרויות או שאתה יורד או שאתה יורד" צעקתי לו
"טוב קרצייה" אמר האדון וסופסוף ירד אחרי שצעקנו כמו סתומים אחד לשני,
"מה אתה צריך?" שאלתי ואני ונוי התיישבנו על הספא בסלון
"עומר נחת כבר?" שאל ואני ניסיתי להחזיק את הדמעות שעלו איך שהוא הזכיר אותו
"כן" אמרתי בשקט
"מה קרה?" שאל והתקרב אלינו
"כלום אני לא מרגישה טוב" אמרתי
"נוי מה קרה לה?" שאל אותה
"אמרתי שאני לא מרגישה טוב אז תרד ממני" אמרתי עצבנית
"את העצבים שלך אל תוציאי עליי" אמר עצבני
"נוי מה קרה?" שאל אותה שוב והיא הסתכלה עליי
"כלום כאבה לה הבטן כי היא התרגשה יותר מדיי" אמרה לו ואני התאפקתי לא לצחוק…מאיפה היא ממציאה את הדברים האלה?
"את בטוחה?" שאל והסתכל עליי
"כן" אמרנו ביחד
"אז אני מקווה שבערב תרגישי טוב כי יש פה מסיבה בשביל עומר" אמר
"וואו איזה כיף" אמרתי בציניות ועליתי עם נוי לחדר…