זהב לבן | 4(מיקוש)

אני זורק כדור על הקיר ומחכה שיפגע ברצפה וישוב אליי.
הוא מתגלגל את דרכו מחוץ למגרש.
שתיים עשרה עכשיו. לצאת מקומונה של שתיית בירות בשביל לשחק בכדור, נהיה רלוונטי בשעות האלה.
"מה אתה עושה?" דרק שואל ומתקדם. הוא עוצר את הכדור עם הצד של כף הרגל ומיישר את המבט אליי. אני צוחק.
"חושב על נאמנות של כדור" אני אומר, בתור בדיחה. הוא מרים את הכדור ותוך מספר שניות הוא מתיישב לידי.
אני צוחק וחוטף לו את הכדור.
"יופי לך, כדור… ווהו!" הוא מסנן בציניות ונשען אחורה על ידיו.
"שתוק" אני מסנן בזעם וזורק את הכדור.
דרק מחייך.
"בוא נשחק 'גיי צצ'יקן'" הוא קובע. האמת? לא בא לי. הוא מחייך.
"פחדן." הוא מצהיר. הוא החלטי. למי הוא חושב שהוא קורא פחדן?!
"אני לא פחדן, אני פשוט לא הומו" אני עונה. מנסה בשנינות, אבל שכרות מבירה זה בולשיט של בנות 16 במחזור.
"אה אה" סגנון של לא מאמין. טמבל. מה הוא בכלל מבין מחייו, הבן זונה הזה. אני קם ומכחכח בגרון.
"לאן אתה הולך?" הוא שואל. אני מחיייך חיוך שטותי.
"מה אכפת לך?" אני מפנה את הגב ועוזב אותו עם הכדור, מתגלגל לצידו השני של המגרש.
חצי שעה. הליכה. לא מתנודדת מצד לצד, אבל הסחרחורת נוראית.
אני עוצר ומביט ברכב שחור גדול. אני מרכז את המבט.
אני היחיד שרואה את זה? או שאני מדמיין….?
"נו דיי, טיי זה לא ילך פה" היא יוצאת מהאוטו ההוא.
היא.
אני נכנס לשוק היסטרי.