כימיה מושלמת- עונה 2- פרק 15-

מנקודת המבט של אלינור-
התעוררתי בבוקר. המיטה שלו הרבה יותר נוחה מהספה. לא, לא התעוררנו מחובקים, אבל היינו צמודים. פניי היו על החזה שלו. התרחקתי במהירות. למה כל פעם שאנחנו ישנים ביחד אנחנו נמשכים כמו מגנט?
״עומרי״ אמרתי בשקט והנחתי את היד שלי על הבטן שלו. פאק, הוא ממש שרירי.
״אה?״ הוא מלמל.
״יש מצב אתה מחזיר אותי הביתה עכשיו? ממש מוקדם, אז לא יהיו פאפארצי״ אמרתי בשקט. הוא התיישב, הזזתי את היד שלי ממנו.
״טוב..״ הוא מלמל ושם חולצה. קמתי מהמיטה.

״טוב.. ניפגש בצילומים עוד שבועיים״ אמרתי בחיוך כשנכנסנו לחניון של הבניין שלי.
״כן״ הוא אמר. הפלאפון שלי צלצל. זה היה דביר. (קובי מהעונה ה-1).
״היי דביר״ אמרתי בחיוך.
״היי אלי, אני מניח שקראת על האירוסין״ הוא אמר.
״איזה אירוסין?״ שאלתי.
״שלי חיים שלי״ הוא אמר. הוא והחברה שלו מאורסים?!
״מה?! לא ידעתי!!״ אמרתי בתדהמה והסתכלתי על עומרי.
״אנחנו לוקחים את כל החברים לקפריסין, לשבוע. אנחנו מנסים לשמור על זה בשקט אז אני מתקשר למוזמנים..״
״וואו, אוקיי״ אמרתי.
״אז מחר בשש בבוקר את ונעמה בנתב״ג, אוקיי?״ הוא שאל.
״אוקיי..״ אמרתי, לא מבינה מה הולך פה.
״אני מתקשר לעומרי, נדבר״ הוא אמר.
״מזל טוב דביר״ אמרתי לבסוף בחיוך.
״תודה, בקרוב אצלך״ הוא אמר. יכולתי להרגיש את החיוך שלו.
״בקרוב הרחוק״ תיקנתי אותו.
״בטח בטח, ביי״ הוא אמר. גיחכתי וניתקתי את השיחה.
״דביר מאורס?״ עומרי שאל בחיוך, והפלאפון שלו צלצל. הנהנתי בחיוך.
״אח שלי מה שמעתי?!״ הוא צעק בהתלהבות לפלאפון.
״טוב, נדבר״ אמרתי לעומרי ויצאתי מהאוטו.
״נדבר״ הוא אמר בשקט, וחזר לשיחה שלו עם דביר.

מנקודת המבט של עומרי-
״אהלן לזוג המאורס!״ אמרתי בחיוך לדביר ולאישה הרוסיה שלו כשהגעתי לשדה התעופה.
״איך הזמן טס יא ראבי..״ מלמלתי.
״אמרתי לך שהוא רגשי לא?״ דביר אמר בחיוך לאישה שלו וחיבק אותי.
״טוב, זריז למטוס, כמעט כולם שם״ הוא אמר ודחף אותי לכיוון המטוס.
״בסדר, הולך״ אמרתי ועליתי במדרגות למטוס.
״בוקר טוב״ זרקו לי בחורות שעבדתי איתן. כל אחת יותר זונה מהשנייה יא אללה.. בעצם נראה לי שעברתי על כל הבחורות במטוס. חוץ מאשתו של דביר. ואיך לא, אלינור.
המקום היחיד שנשאר היה ליד החלון, וליד נעמה. הסתכלתי עליה ועל אלינור. נו, לא צריך דרמות עכשיו, שיתנו לי לשבת.
״טוב אלי, תתחלפי איתי?״ נעמה שאלה. יא אללה עם הבנות האלה.
״טוב..״ אלי אמרה והתיישבה בינינו.
״ישתבח שמו״ אמרתי והתיישבתי. הסתכלתי בקטנה על אלינור. כמה יפה הבחורה הזאת יכולה להיות?
״טוב, אני הולכת לשתות משהו״ נעמה אמרה וקמה משם.
״עכשיו אפשר להגיד לך בוקר טוב?״ שאלתי בחיוך.
״בוקר טוב עומרי״ היא אמרה בחיוך.
״באת עם מישהי?״ היא שאלה.
״כן, שמתי אותה במזוודה״ אמרתי.
״רק שאלתי״ היא אמרה והסתכלה עליי.
״באת עם אסי?״ שאלתי.
״לא״ היא אמרה בשקט.
״זה טוב או רע?״ שאלתי בחיוך.
״תלוי.. למה אתה שואל?״ היא שאלה.
״מתעניין״ אמרתי. נעמה חזרה לשבת. הורדתי את הכיסא.
״לילה טוב בנות״ מלמלתי ונרדמתי.

**

״עומרי״ שמעתי את אלינור קוראת לי. הייתי עייף לאללה, אז המשכתי לישון.
״נו״ היא מלמלה ונתנה לי כאפות קטנות על הלחי.
״קם קם״ מלמלתי ופתחתי עיניים.
״יופי״ היא אמרה בשקט והזיזה את היד שלה ממני.
״הולכים״ היא אמרה ונעמדה.
״איפה החברה שלך?״ שאלתי ונעמדתי.
״קוראים לה נעמה, נראה לי שאתה מכיר אותה טוב״ היא אמרה והסתכלה עליי.
״היא התקדמה כבר עם מישהו״ היא אמרה והתחילה ללכת.
״פשש.. יפה לה״ אמרתי בחיוך והתקדמתי אל אלינור.