החושך שלי

כהה ועצום,
ענק ורדום,
כך הוא החושך שלי.
אפלתו מלחשת,
להבתו מרצדת,
החושך, שבתוכי.

אני מסתתר,
לא פחות, לא יותר,
בין מדפיו הקרים.
ספר אני,
בתוך ספרייה,
של הנשמות החוטאות.

כמו אוקיינוס, של כאב,
אני שוחה בתוכו,
וגליו מרטיטים את לבי.
כך אותו אני זוכר,
כך אותו מתאר,
זהו, החושך שלי.

תמיד נמצא,
לעולם נוכח,
אותו זיכרון נשכח.
הפרח הנבול,
שפעם פרח,
,החושך שלי, הוא מלאך.