ZEX-משימה 9

(רחוק ממקום ההרים):
החרב של ג'יידי התנגשה בחרב של קליאו.
"איטי מדי" לחשה קליאו,ושלחה בעיטה.
ג'יידי עפה אחורה,והברדס נפל ממנה.
היה לה שיער כחול קצר עם פס ירוק,ועיניים כחולות.
היא קמה,ורצה אל קליאו.קליאו שחררה את הלהבות הכחולות,והן חסמו את המכה של ג'יידי.
ג'יידי שלחה עוד מכה,אך קליאו חסמה אותה בעזרת החרב השנייה.
היא שחררה במלוא הכח את הלהבות הכחולות והצהובות.הלהבות התערבבו ללהבות ירוקות.קליאו זינקה למעלה במהירות,ופיצוץ חזק התרחש.
קליאו נחתה על רגליה,וראתה את ג'יידי בקושי עומדת,כשחלק מבגדיה קרועים ופצעים רבים עליה.
"את לא רעה!" חייכה ג'יידי.העגילים על אוזניה זהרו באור כחול חזק."אבל אני הרבה יותר חזקה ממך" צחקה ג'יידי.היא רצה אל קליאו.קליאו הניפה את החרבות שלה,אך ג'יידי שלחה מתקפה מהירה ואחת מהחרבות של קליאו עפה למעלה.
ג'יידי שלחה בעיטה וקליאו נפלה על גבה.ג'יידי קפצה גבוה,ודחפה את עצמה אל עבר קליאו עם החרב מונפת קדימה.קליאו התגלגלה על האדמה,והחרב של ג'יידי פגעה באדמה ורעידת אדמה חזקה התחילה.
קליאו קמה,והרימה את החרב שמקודם עפה.היא רצה אל ג'יידי,והן הניפו את החרבות אחת על השנייה.
הן הניפו שוב ושוב את החרבות זו לעבר זו,והחרבות התנגשו שוב ושוב.
לבסוף,ג'יידי הניפה את החרב שלה חזק,והחרבות של קליאו עפו הצידה.ג'יידי הניפה את החרב שלה,ונעצה אותה בבטנה של קליאו.היא שלחה את החרב עמוק יותר,והחרב יצאה מגבה של קליאו.
קליאו דיממה מבטנה,מגבה ומפיה.
היא השתעלה,ועוד דם נשפך מפיה."את לא היית ממש אתגר בשבילי!" צחקה ג'יידי.היא סובבה את החרב בתוך גופה של קליאו וקליאו פלטה עוד דם מפיה.
"רוצה עוד?" צחקה ג'יידי.היא סובבה את החרב חזרה,וקליאו פלטה עוד דם.עיניה כמעט ונסגרו.
"ג'יידי,תפסיקי!" קראה דמות אחרת בברדס שחור.
"עזבי אותי בשקט לייט!" קראה ג'יידי אל הדמות."את לא אמורה להרוג אותה,היא מZEX!"
"בסדר,זה יחסוך לנו להרוג אותה בעתיד!" צחקה ג'יידי וסובבה שוב את חרבה.קליאו פלטה עוד דם רב.
"אגב,את לא אמורה ללכת לאנשהו?" חייכה ג'יידי חיוך ערמומי.לייט היססה,ולבסוף הלכה.
"היי…..הקול שלה היה מוכר" מלמלה קליאו."את עוד חייה? תמותי כבר!" קראה ג'יידי וסובבה שוב את החרב.

(במקום אחר,איפשהו במרכז ההרים):
"נמאס לי מהמקום הזה! כל הזמן אני הולכת לאיבוד פה!" צרחה אנאל ובעטה באבן.
"כשהיא מתעצבנת,זה לא טוב…" לחשה מימה בפחד:"עדיף פשוט לעזוב אותה בשקט ו…"
"אולה! אולה!" צעק קול.דמות בברדס שחור עם כתר על ראשו זוהר באדום עמד שם.
"מה המצב בנות? צריכות שאני אציל אתכן?" הוא הוריד מעליו את הברדס.הוא היה נער,שיער בלונדיני קצר,עיניים כחולות ולבש בגדים מלכותיים."אני הנסיך שלכן,אתן יכולות לקרוא לי ארת'ור!"
אנאל השפילה את ראשה,ושיערה כיסה את עיניה.היא מלמלה משהו לא ברור.
"אוי לא! אוי לא!" קראה מימה והסתתרה מאחוריי סלע:"הוא עיצבן אותה יותר…" היא לחשה בפחד.
"אז מה המצב מתוקה? רוצה איזה כוס יין משובח?" שאל ארת'ור והניח את ידו על כתפה של אנאל.
"אתה" היא אמרה בקרירות והרימה את ראשה.
"אוי לא! אוי לא!" קראה מימה בפחד:"אנחנו אבודים!"
"מעצבן אותי!" צרחה אנאל ובעטה בו.הוא התנגש בסלע,והסלע נהרס.
"כשהיא עצבנית…היא….מפתחת עוד אישיות ו…היא ממש סדיסטית!!" צרחה מימה באימה.
"תשתקי!" קראה אנאל וזרקה עליה את הטבעת החדה."אהה!" מימה שחררה צרחה והתכופפה.
הטבעת חזרה אל ידה של אנאל והיא הביטה אל עבר ארת'ור.
הוא היה המום."מתוקה שלי,מה קרה לך?"
"אני לא מתוקה שלך" היא זרקה עליו את הטבעות.הן עברו דרך גופו,ועפו חזרה אל ידיה של אנאל.
הוא פלט מעט דם והביט בה.היא הייתה ממש קרה.
"הדם שלך נראה טעים" היא לחשה וליקקה את שפתיה.ארת'ור קם,וחייך.
"טוב נו,לא תיכננתי להילחם היום!" הוא אמר ושלף גרזן."אבל,כשאין ברירה אז אין ברירה" הוא אמר בקרירות.

(במקום אחר בהרים):
לוסי חושמלה שוב,והלכה מעט אחורה.היא התנשפה בכבדות.
וולטר צחק שוב,וחזר להקליד בלפטופ."אז,אתה לא ממש הטיפוס הנלחם" היא סיננה בזעם.
"לא.אני הטיפוס המחשמל.טסססזזזז" הוא אמר בחיוך.
"טוב,לי נמאס!" היא זרקה את הגרזן,והוא פגע בלפטופ והרס אותו.
"לעזאזל"הוא סינן וקם.היא לקחה את הגרזן שלה והתנפלה עליו.הוא הוציא שוט,ושלח אותו על לוסי.
השוט תפס את ידה של לוסי,וחישמל אותה."אההההה!" היא צרחה בכאב.
וולטר לקח חזרה את השוט וצחק."אמרתי לך שאני הטיפוס המחשמל!" הוא צחק חזק יותר.
היא רצה שוב,והוא שלח את השוט.לוסי הניפה את הגרזן והעיפה את השוט מידיו.
היא הניפה עליו את הגרזן,אך הוא חסם את הגרזן עם רגלו.
"טוב נו,אז אני כן יודע להלחם" וולטר צחק שוב.הוא שלח שוב בעיטה,אך לוסי חסמה עם הגרזן.
הוא שלח בעיטה שפגעה בגבה והיא התנגשה בעץ.
הוא רץ לעברה שוב,אך היא קפצה ושלחה את הגרזן.הוא בעט עם רגלו את הגרזן הצידה,ועם רגלו השנייה בעט בה והיא התנגשה בעץ שוב.
היא קמה לאט,והוא שלח עוד בעיטה והיא נפלה על האדמה.היא ניסתה לקום,אך הוא בעט בבטנה והיא התגלגלה כמה מטרים.הוא שלח עוד בעיטה,אך היא זינקה ממקומה ותפסה בגרזן.
היא הניפה לעברו את הגרזן,אך הוא בעט אותו לעברה והגרזן חתך מעט את גרונה ועף מאחוריה.
לוסי נפלה על בטנה וצרחה מכאב.
הוא שלח עוד בעיטה.היא התעשתה על עצמה,וקפצה ממקומה.היא תפסה בגרזן והניפה אותו בחוזקה.
הוא ניסה לחסום עם רגלו,אך לוסי חתכה מעט את ברכו,ובעטה בו.הוא התנגש בעץ,והביט בה בפליאה.
למרות כל הפציעות היא יכלה להמשיך להילחם.לוסי התנשפה בבדות ושלחה קדימה את הגרזן.
"וולטר! זה הסוף שלך!" היא קראה.הוא חייך."קוראים לי סם".

(איפשהו ביער שבהרים):
אוסקר שלח בעיטה,והיליוס נפל על האדמה ופלט דם.
"זה הסוף!" הוא אמר,וכדור של אקדח עבר כמה סנטימטרים מראשו.
"פיספסתי.כמה חבל" אמרה פאו באדישות."מה את עושה כאן?" שאל אוסקר במרירות.
"מיימון אמר שיש צרות.למה,לא שמח לראות אותי?" היא אמרה בקרירות.
"פאו" מלמל היליוס.היא הביטה בו."כמה זמן הוא כבר תוקף אותך?"
"כמה דקות" ענה לה אוסקר.
"אני מבינה.היליוס" היא אמרה וכיוונה את אקדחיה אל אוסקר:"אתה אולי לא מבין עדיין,אבל אוסקר הוא האוייב.אז או שתרים את עצמך ותתקוף אותו,או שפשוט תן לו להרוג אותך כמה שיותר מהר!" היא צרחה.שניהם הופתעו.
"בחיי,בחיי.זה מה שאומרים לאהוב שלך,פאו? שימות?" אמר אוסקר וחייך.
"אם הוא לא מסוגל להבין באיזה צד כל אחד נמצא,אז אני לא מעוניינת בו" היא אמרה בקרירות.
אוסקר התחיל לצחוק."ממש מעניין!" הוא אמר.
"אז…פאו..תראי לי מה למדת" חייך אוסקר.