בני האדס- פרק 11

-הייזל-

היינו כבר בחצי הדרך ליוון.
באופן מפתיע נתקלנו במעט מאוד מפלצות, היות ועפנו באוויר.
רציתי להתקשר באיריס-נט לניקו כדי לבדוק אם הם בסדר, אבל השעה הייתה חמש בבוקר.
מצד שני….. חצויים קמים מוקדם בדרך כלל.
החלטתי להתקשר.
הלכתי למטבח, שם להפתעתי כולם ישבו ודיברו…. הייתי בטוחה שאני היחידה שקמה כל כך מוקדם.
"את ערה, יופי" אמרה פייפר.
"כן…כן אני ערה….." עניתי. "מישהו יודע איך אני אמורה לבצע שיחת איריס נט לניקו? אין מים בסביבה…"
"האמת בניתי מכשיר לזה…" אמר ליאו בעודו מחפש משהו. "הנה הוא!"
הוא הושיט לי מכשיר דמוי מזרקה.
"הנה… את צריכה ללחוץ על הפעל…. זה פועל!" ליאו התפעל התפעל ממעשה ידיו.
השלכתי דרכמה לקשת שבקעה מהמכשיר.
"איריס, אלה נכבדה. תקשרי אותי לניקו."
בקשת הופיע מסך, שכלל רובו בעיקר חושך.
"ניקו?" לרגע נבהלתי. אולי הם כלואים באיזה צינוק.
"הייזל?" שמעתי את קולו. "הכל בסדר?"
"כן כמובן… רק התקשרתי לשאול אם אתם בסדר…."
שמעתי אנחה כבדה מהצד השני.
"ניקו?" שאלתי בחשש.
"מייסי! קאמיל!- רוז! קת'רין!" הוא צעק. "מישהי מוכנה לענות לשיחה הזאת?"
קולו היה ישנוני.
האור בחדר נדלק.
ניקו שכב על בטנו כשראשו מכוון אלי…. כלומר לכיוון השיחה.
הוא היה מכוסה עד למותניים בשמיכה, ועיניו עצומות.
"מה קרה?" זה היה קולה של מייסי. "אין לך דברים יותר טובים לעשות מאשר לצעוק בחמש בבוקר?"היא שאלה בעצבנות.
"את מוכנה לענות לטלפון? אני במקרה, ישן את השינה היקרה שאני זקוק לה כל-כך.." הוא אמר ופיהק.
מייסי נאנחה. "שלום הייזל." גם היא פיהקה. "מה קורה?"
רוז נכנסה בישנוניות לחדר.
"מה הולך כאן?" היא שאלה בעודה נאבקת עם עיניה כדי שלא יסגרו.
"מייסי והייזל בנו מועדון לשונאי שינה, הן מנסות לצרף אותי." אמר בישנוניות ניקו. הוא פיהק והתהפך , כך שעכשיו שכב על גבו. לא ציפיתי לאיך שהוא יראה.
חשבתי שהוא יהיה רזה, וחולה. אבל לא.
הוא היה בכושר מעולה, עדיין רזה, אבל די שרירי.
"טוב שקמנו" אמרה מייסי, "אנחנו ממילא צריכים לחפש חד קרן…" היא עזרה לניקו, שלבש רק מכנסי פיג'מה , לקום.
"אני בעד לישון…" אמר ניקו, וקרס שוב על המיטה.
"אני איתו…" אמרה רוז, וקרסה במקביל לניקו… "לכי להעיר את קת'רין… אני בטוחה שהיא תרצה לצאת בחמש בבוקר לציד חדי קרן "
ניקו גיחך. "אנחנו באמת צריכים לצאת, אבל בואי נדחה את זה לעוד שעתיים." הוא אמר.
"רגע. ציד חדי קרן?" שאלי מזועזעת.
"לא, אנחנו רק צריכים למצוא אחד כזה… ואז להביא אותו לאחיינית שלנו כדי שתבריא…" אמרה רוז.
"אחיינית?!" צעק ג'ייסון. "כמה מכם יש ?!"
הוא עבר גבול. כנראה גם מבחינת רוז ניקו ומייסי.
"הייזל? את מוכנה לעשות לי טובה קטנה?" מייסי שאלה.
"ברור." הבנתי על מה היא מדברת.
"ג'ייסון?" אמרתי.
הוא הסתובב עלי.
לא חשבתי פעמיים… נתתי לו את הסטירה הכי חזקה שיכולתי לתת לו.
על פניו היה סימן אדום גדול של יד.
"אני מניח שזה הגיע לי." הוא אמר.
"זה היה צעד ממש לא נכון ג'ייסון, הגזמת הפעם…" אמר ניקו.
"הייזל הזהירה אותך…" אמרה רוז.
ניקו נאנח. "כנראה אני לא אחזור לישון היום… אז בואו נצא."
הוא קם, ועזר רוז גם לקום.
הוא ,מייסי, ורוז, היו לבושים בפיג'מה.
ניקו במכנסי הטרנינג פיג'מה, בלבד.
מייסי, בגופיה שחורה, ומכנסוני בד אפורים.
ורוז במכנסי פיג'מה ארוכים רחבים מבד פרחוני וגופיה צהובה.
"הייזל… אנחנו נתקשר מאוחר יותר… אני מבטיח…"
לפני שהספקתי להגיב, הוא העביר את ידו בחלון השיחה והיא התפוגגה.