אדם חופשי
זה קרב לחיים,
הוא מפסיק רק כאשר את מתה.
כול האנשים הללו יושבים שם, ומחכים לראות האם
תנצחי או שתפסידי.
את יוצאת אל הזירה ביד אחת יש לך קילשון
וביד השנייה, יש לך רשת משקולות,
נשק גלדיאטורים רגיל, הדבר היחיד שהם לא יודעים,
זה שהכול מסתיים היום.
אני לא חופשיה, אך פעם הייתי אדם חופשי,
לכן, אני יודעת להעריך את החופש,
אך בגלל אותה סיבה אני יודעת שאני לעולם לא אהיה
חופשית, בין שזה בגלל שאני אמות בזירה,
או בן שזה בגלל הזיכרונות שירדפו אותי,
אך לעולם לא אהיה חופשית.
ברגע שיריבתי יצאה,היה לי ברור שאני לא
אשרוד את היום.
אך ידעתי כי לא חשוב מול מי אני אתמודד,
כשאני אמות, אני אדאג שיזכרו אותי,
אני אדאג שלא ישכחו אותי.
תגובות (1)
משום מה אהבתי <:
במיוחד בסוף, היא לפחות הייתה החלטית 'אני אדאג שלא ישכחו אותי'
אהבתי :)