וואן דיירקשן החלום הגדול – פרק 2

" אנחנו היינו החברים הכי טובים עד שאת ואמך עברתם לישראל ?!" אמר נייל
——————-סטופ——————————
עבר :
נולדתי באירלנד ולאחר כמה שנים בגיל אמא שלי ואני עברנו לישראל
בגיל 10 חזרנו לפה איני יודעת למה וכבר שכחתי את נייל
————-המשך——————————————-
"נייל אני לא מאמינה שזה אתה " אמרתי
" לי את פה לבד או עם ההורים שלך ?" שאל נייל
"אני פה לבד למה ?"
" את רוצה לחזור איתנו מחר לבריטניה ?"
שאל נייל " כן בטח " אמרתי בשמחה !!!!!!!!!!!!!!!!!!
נייל נתן לי את המספר שלו ובאיזה מלון הנמצא ( באותו המלון שאני הייתי בו הילטון )
ואמר לי לבוא לשם בשעה חמש בבוקר כדי שנצא לטיסה !!!!
#כעבור יום #
השעה עוד מעט חמש בבוקר ואני חייבת ללכת לנייל ולוואן די !!!
" הלו נייל "
" היי לי את אורזת מזוודה?"
"כן"
" נייל יש בעיה ההורים שלי התקשרו ואמרו שהם טסו ליוון לטיול של שנה והם לא הספיקו להביא לי מפתח אז אין לי איפו לישון" אמרתי בקול צרוד
"אמממ תבואי לישון אצלי ואצל הבנים זה בסדר אני מבטיח "
" אז אני באה לחדר לכם איזה מספר ? "
" 311"
"תודה ביי"
"ביי!"
דפקתי בדלת של החדר שלהם דלת שכתוב בו 311
כאשר בידי תיק של וואן די חולצה של וואן די עגילים ואוזניות למטוס וגם המזוודה כמובן !
פתאום מהחדר יוצאו חמישה בנים עם כובעים ומשקפיי שמש …..