לא ישוב

אני עדיין זוכר,
את הבית הנטוש.
הוא בער ממש קרוב.
הצרחות, והדמעות.

אני עדיין זוכר,
את הילד האבוד.
שני הוריו כבר נעלמו.
ועיניו לא נעצמו.

השרפה עדיין בוערת,
בלבו של הילד הצעיר.
תמימותו ממזמן נלקחה.
צחוקו לעולם לא ישוב.