ללא הגנתך

השרפה בלבי,
הבערה בראשי,
הכאב שחונק,
פצע נפער בחזי.
כמו פרח שנקטף,
כך עזבת את העולם.
את היית השמש,
ושקעת אל תוך הים.
אך את לא תזרחי שוב.
לא תתעוררי לצידי.
כמו קשת בענן,
את תופעה מיוחדת.
לא תהיה עוד אחת כמוך.
כמו יער של עצים כרותים,
כך חיי נראים,
ללא ההגנה שאת סיפקת.
חיי הם סיפור,
שחרוט על נייר,
אך ללא הגנתך,
סיפורי, נשרף.