אהבה על הגבול 2
עיניי נמלאו דמעות התרחקתי והסתגרתי בתוך עצמי
אני חושבת שעבר כבר שבוע..
המכונית הכחולה חנתה ליד בית החולים צפיתי בה מן החלון
בעל המכונית יצא לסדר כמה דפים ומסמכים לפי הפרטים
ידעתי שזה הוא האיש שלוקח אותי ל"ביתי החדש". שזה רק
מילה יפה לבית שיתעללו בי כך שמעתי מחברותי למחלקה
ונכנסת לחדר האחות אסמה שהיא בלשון המועטה
הייתה החברה הטובה שלי כאן שיתפתי אותה בכל והיא ניסתה להקל עליי
ולשמח אותי ככל האפשר בכל זאת חשבתי לעצמי היא כנראה
מרגישה שאני מעשה חסד ילדה בלי משפחה או מכרים בביה"ח נידח
בארץ זרה אפילו אני נמלאתי רגשות רחמים על עצמי
אסמה מיידעת אותי בכל יום בחדשות מן הארץ ניצולים או דיווחים
ואני מרגישה כלפיה רגשות הכרת תודה היא פונה אליי עכשיו
בלי מילים רק המבט בעיניה אומר לי הוא הגיע.
הוא נכנס לחדר איש בשנות ה40 לחייו אני חושבת שאמרו לי שהוא
אימץ עוד ילד מאותה המחלקה שאני בה שמחתי שלפחות לא אהיה לבדי
הוא פונה אליי באנגלית אנחנו הולכים אני נפרדת מחברותי ומאסמה
הזריזות ופונה ללכת עימו והילד נכנס לחדר ..
באותו רגע הייתי המומה למה הוא כאן?, איך ?!
תגובות (2)
נשמע יפה תמשיכי :)
תמשיכי נשמע יפה ^_^
ולמקרה צורך אני סורית >< כאילו אבא שלי סורי ואני נולדתי בישראל