ZEX-משימה 7 ספיישל טיול שנתי! זמן איכות ביער עם היליוס!

כשקמתי בבוקר,שון כבר הלך.
התארגנתי לאט,ונהנתי מהרגע שבו אני קם
בבוקר,ופאו לא מתפרצת לחדר.
איך שיצאתי,חלפו מול הפנים שלי שלושה סכינים.
"היליוס! אתה מפריע לאימונים שלי!" אמרה מימה.
"ואת מפריעה לשלמות הבוקר שלי" צחקתי.
"אוף איתך! כמעט פגעתי!" קראה מימה.
הסתובבתי שמאלה,אל הצד אליו עפו הסכינים,ואנאל עמדה שם ופיהקה.
"היי היליוס,מה אתה מתכנן לעשות היום?" שאלה אנאל.
"לא חשבתי כל כך,למה?"
"אני ומימה ננווט היום ביער,ואנחנו צריכות מישהו שיסחוב את הדברים שלנו".
"לנווט ביער? או בחיי,זה קל כל כך" צחקתי.
"ניווט ביערות של XEZ זאת לא בדיחה,זה עסק רציני,אבא שלי אמר לי" אמרה אנאל.
"כן טוב,אני יכול לנווט בקלות בכל סוג של יער אם רק יש לי מפה"
"הו באמת?" קראה מימה:"אנחנו יכולות לעשות את זה הרבה יותר בקלות ממך"
"זה נשמע כמו אתגר" חייכתי."אז למה שזה לא יהיה?" אנאל חייכה חיוך זדוני.
"בסדר.זאת תחרות! ניפגש עוד שעה על גג XEZ,ונבקש מסקייבס שייקח אותנו לאמצע היער.הראשון שחוזר אל המבנה מנצח!" אמרתי.
"סגור!" הן אמרו והלכו משם.רצתי במהירות וחיפשתי את סקייבס.
מצאתי אותו שותה קפה ליד אחד החדרים."סקייבס!" צעקתי לעברו.
"מה אתה רוצה,לעזאזל איתך??" הוא צרח.
"אני צריך טובה! אני צריך שתסיע אותי ועוד שתיים לאמצע היער לתחרות ניווט!"
"ולמה שאני אעזור לכם???" הוא צרח.
"כי אם לא,אספר לכולם שאחותך ניצחה אותך בפלישה שלכם לZEX".
"אבל אני ניצחתי אותה!!!" הוא צרח."אבל,יש לה את החרב שלך.זה פחות או יותר הוכחה מספקת.לך יש הוכחות שניצחת אותה? אף אחד הרי לא היה שם" חייכתי חיוך ערמומי.
"אבל…אני לא…קססס…בסדר,לעזאזל איתך!!" הוא צרח.אני פשוט יודע לשכנע אנשים….
(כעבור שעה):
אני,מימה ואנאל חיכינו על גג XEZ.
"הנה אתם,לעזאזל איתכם!!" צרח סקייבס.
"טוב! אני מסיע אתכם לשם ואז זהו,נכון?!"
"איך הצלחת לשכנע אותו?" לחשה לי מימה."אמממ…אני מוכשר?" צחקקתי.
עלינו על מסוק,והוא התחיל לטוס לשם."הגענו!" הוא אמר אחרי כמה זמן.
"אוקיי,איפה המצנחים?" שאלה אנאל."בדיחה טובה!!!" הוא צחק בקול רם,ובעט אותנו מהמסוק.
"חכה! התיקים!" קראתי אליו בכעס."בדיחה טובה עוד יותר!!" הוא צעק וטס חזרה.
"לעזאזל,כשאני אתפוס אותו…." סיננה אנאל בכעס."לא תצליחי לעשות כלום.הוא יותר חזק מכולנו יחד" מלמלתי והבטתי סביב.בלי מפה,או אוכל אנחנו לגמרי אבודים.
"שנבטל את התחרות?" שאלה מימה.
"נדחה אותה ליום אחר" אישרה אנאל."איך יוצאים מפה?"
"פשוט!" קראתי.לקחתי ענף עבה,והתחלתי לשרטט על האדמה.
"מה אתה עושה?" מימה שכבה על גבה והביטה למעלה.
"אני מנסה ליצור שעון שמש" אמרתי,והכנסתי את המקל אל תוך האדמה.
"השעה כרגע אולי 2 בצהריים בערך" מלמלתי וקמתי על הרגליים.
"מה שאנחנו בטוחים,שאנחנו צריכים ללכת…המממ…לכיוון הזה!" הצבעתי כמה מטרים מצד ימין מהצל של המקל.
"וואוו,את זה גם אני ידעתי!" קראה אנאל שעמדה כבר דקה אל המקום שאליו הצבעתי.
התחלנו ללכת."אוכל!" קראה מימה והצביעה על העצים.היו שם אוכמניות סגולות.
"לא ראיתן סרטים?? דברים רעים תמיד קוראים אחרי שלוקחים אוכמניות סגולות" אמרתי.
"היליוס…אני ממש גוועת…" אנאל לחשה.היא נראתה במצב ממש רע.היא נראתה כאילו עוד שנייה היא תמות.
"בסדר…" מלמלתי.לקחתי את האקדחים שלי,ויריתי כמה יריות מהירות אל הענפים הגבוהים.
האוכמניות נפלו על הרצפה."אוכל!" קראו שתיהן משמחה ואכלו את האוכמניות.
"זה טעים!" קראה מימה.הבטתי סביב."שיט.מאיזה כיוון באנו?" שאלתי.
הן הרימו את הראש,והביטו סביב."משם!" שתיהן הצביעו לכיוונים מנוגדים.
"אתן רציניות!!" צרחתי עליהן.הן המשיכו לאכול בלי בעיות.
"אוי אוי אוי…..טוב,יש לי רעיון!" קראתי.
לקחתי ארבעה אקדחים,שניים בכל יד.לחצתי על ארבעת ההדקים.
המשכתי ללחוץ,וכל קנה של אקדח התחיל לזהור באדום.
"מה אתה עושה?" הן שאלו אחרי שגמרו את האוכמניות.
"קורא לעזרה" אמרתי."טיל-מגה!" קראתי ושחררתי את ההדקים.היריות השתלבו,וטיל מזערי זוהר באדום נשלח במהירות אל השמיים.הטיל הגיע לאוויר,והתפוצץ.כל השמיים זהרו באדום.
"מאייפה למדת את המתקפה היפה הזאת??" קראה מימה שראתה את האור האדום.
"זיקוקים!" קראה אנאל באושר וקפצה במקום.
"אוסקר לימד אותי איך לשדרג את ירי-מגה למתקפות שונות חזקות" צחקתי והחזרתי את האקדחים.
חיכינו שעה,ואף אחד לא בא.
"אתה והמתקפות האדומות שלך" סיננה מימה והלכה לכיוון אקראי.אני ואנאל נאנחנו,והלכנו אחריה.
"אהההה!" קראה אנאל כשנפלה."איי איי איי" היא יללה בכאב."נראה לי שעיקמתי את הקרסול!"
"אוי לא!" קראתי ורצתי אליה."מה אפשר לעשות?" אמרתי.
לפני שקיבלתי תשובה,אנאל עלתה על הגב שלי."תסחב אותי כל דרך".
"לא עיקמת בכלל את הקרסול שלך!" צעקתי עליה."לא אכפת לי.אני עייפה מכדי ללכת".
"לעזאזל איתך" סיננתי:"יופי,עכשיו אני גם נשמע כמו סקייבס.בטח זאת הסיבה שהוא כזה".
"איי איי.גם אני עיקמתי את הקרסול.גם אני לא יכולה ללכת.תסחב אותי" אמרה מימה באדישות.
"תסחבי את עצמך!" קראתי והלכתי,כשלצערי אנאל על הגב שלי.
הלכנו כמעט שעתיים,ולבסוף אני ומימה התמוטתנו.
"עצלן! קום ותמשיך ללכת!" אנאל נתנה לי כאפות."תשתקי או שתלכי לבד!" צעקתי.
כולנו ישבנו ונשענו על עצים.
"אני עייפה ורעבה!" קראה אנאל."אני עייף ורעב!" קראתי."אני יפה ורעבה!" קראה מימה.
אני ואנאל הבטנו בה במבט כועס."מה אתם רוצים ממני? אני מציינת עובדות…."
"יש לי הרגשה שנמות כאן.." לחשתי בעייפות.ישבנו שם כמעט שלוש שעות.
"אם אי פעם נמא מכאן,אני אפסיק לשקר לכם" אמרה אנאל.
"אם אי פעם נצא מכאן,אני אפסיק לברוח מפאו" אמרתי.
"עזבו את מילות הפרידה,זאת חתיכת מוזיקה טובה!" אמרה מימה.
"מוזיקה?" אני ואנאל קראנו.שלושתינו קמנו,והלכנו כמה מטרים ויצאנו מתוך העצים.
כל תלמידי ZEX ומתנקשי XEZ רקדו שם.
"מה הולך כאן?!" צעקתי.
"הו,היליוס! טוב שבאת! יש כאן מסיבה כפי שאתה רואה!" שון צחק ורקד.
"אז..כל הזמן הזה היינו כמה מטרים מהמבנה…" אנאל מלמלה ונפלה על ברכיה.
"טוב…אל תשכחו מה הבטחתם שתי דקות קודם לכן!" מימה צחקה.
"לא הבטחנו כלום.נכון היליוס?" "כן,גם לי לא זכור כלום" אמרתי.
אז…איך לסכם את היום שלי? האהאהאהא טוב….לא נכנס ליערות יותר,אף פעם!!!!!

(חזרה לנקודת המבט של שון):
כולנו המשכנו לרקוד ולחגוג עד הלילה.לפתע,פיצוץ נשמע.
האדמה התחילה לרעוד."מה הולך כאן?!" צעקתי.בורות גדולים נפערו באדמה.
המבנה התחיל לקרוס.העצים ביער נפלו,וכל ההרים התחילו להיסדק.
"צאו! השישה האולטימטיבית,צאו!!" צעק קול.
שישה דמויות בברדסים שחורים ארוכים שהסתירו את גופם ופניהם יצאו מתוך היער.
לדמות אחת,היו עגילים זוהרים בכחול.לדמות שנייה,הייתה טבעת זוהרת בצהוב.
לדמות שלישית,היה כתר זוהר באדום.לדמות רביעית,הייתה מסיכה זוהרת בכתום.
לדמות חמישית,הייתה שרשרת זוהרת בירוק.לדמות שישית,היה צמיד זוהר בורוד.

(בבסיס התת קרקעי של XEZ):
מגדל הקלפים של מיימון הגיע לגובה של שמונה מטרים.
באו השמן היה במשרד של סיימון לאחר שהתבקש להביא כמה תיקים אל האחראי.
מיימון נכנס למשרד."היי מיימון" חייך באו:"כבר חזרת?"
"כן.רק רציתי להיות בתחרות הצייד" הוא אמר והרים קלף כדי להוסיף למגדל.
לפתע,קלפים התחילו ליפול באיטיות מראש המגדל.מיימון הביט בקלפים הנופלים באימה.
"אחי,מה קורה איתך שם?" הוא לחש בפחד כשהקלף שהרים נפל מידו.