בקצה היקום פרק 2 ^_^

תמיד חשבתי שזה לא צודק שהוא מקבל משרד ממוזג ,כיסא נוח ,ואוכל טוב בזמן שאנחנו בקושי מקבלים לחם יבש ומיטה עם משהו שאמור להיות מזרן אבל מרגיש כמו קרש עם ציפית מסריחה .
"אדוני ?" שאלתי אחרי שהוא אישר לי להכנס .אחריאי הכלא הצביע על שרפרף שגם עם 645 האדם הכי גבוהה בכלא היה יושב עליו הוא לא היה מגיע לשולחן המנהלים מעץ מלא שהיה לפניו .
"כן יש … יש איזו שליחות שאני רוצה שתבצע בשבילי תום " בכל הזמן שאני נמצא כאן לא שמעתי על אנשים שעושים שליחויות עבור אף אחד מאנשי המשמר . לפי נימת קולו של האחראי הבנתי שזו הולכת להיות שליכות גורלית לכן או לכאן .
"המושל של חמצירה מעוניין לשחור איתנו במתכת וב… מיי האגם שלנו " הוא בחר את המילים בקפידה כל כך רציתי לדעת יותר אבל לשאול שאלות בנוחכות האחראי זה לא ממולץ .לאף אחד .
"אנשי המשמר לא רגילים להיות בחברתם של אנשים מכובדים ולכן …" הוא קם מכסאו המפואר והחל להלך הלוך ושוב מאחורי השולחן . "אני צריך משהו כמוך שתנהל את המשא ומתן עם המושל החמצירני " לאחר כמה סיבובים הוא התיישב והביט בי במבט שהבהיר טוב מאוד שכדי לי להסכים .
"אני מצטער אדוני אבל אני לא בטוח שאני באדם המתאים למשימה שכזו אולי אחד הוותיקים כא…."
"זה לא מתקבל על הדעת הבורים האלה לא ראו את העולם שבחוץ זמן רב מידי שפייותם אבדה לעד " ידעתי שזה לא נכון הכרתי כמה אנשים חכמים ביותר כאן שעברו כל כך הרבה ולימדו אותי את כל מה שאני צריך כדי לשרוד כאן . "אבל אתה נערי רוח צעירה .נשמה חופשית .אתה המתרים ביותר מכל בחינה שהיא עם רק תקבל את הטיפול המתאים "החיוך של האחראי הפחיד אותי הוא נראה כל כך קר ,מאיים .הוא גרם לי לרצות לחזור לתא הדולף שלי ולא לקום ממיטת לעולם .
"אני בטוח שיש אדם שיותר מתאים ממני " אמרתי בנסיון להסיח את דעתי מהאיימה שאחזה בי כל כך חזק כשהבטתי בפניו .
"אתה האדם המתאים האמן לי שאני יודע "משהו בקולו ,בחיוך שלו רמז לי שהוא יודע על העבר שלי אפילו השייתי בפה הרבה לפניו .
"נראה שאין לי הרבה ברירות …" אמרתי לבסוף .
"כמובן שיש לך ביריות או שתבצע את השליחות שלי או שתושלח לבידוד " צחוקו גרם לדם בעורכים שלי לקפו ולהבין מה אני צריל לעשות בשביל לשרוד .
"אני אעשה זאת " אמרתי והשפלתי את מבטי על רגלי .
"יפה …." הרהר אחראי הכלא ."עכשיו אתה ממש לא יכול ללכת כך על מושל חמצירה " הוא קרא לאד השומרים שהיה ממש מחוץ למשרד ."קח רת הנער לטיפול מקיף " הוא חייך את אותו חיוך מרושע והשומר גרר אותי החוצה כאילו אני לא יכול ללכת .