כימיה מושלמת- עונה 2- פרק 12-

מנקודת המבט של אלינור-
בבוקר, שמעתי את הדלת נפתחת. קמתי מהמיטה והתקדמתי אל הדלת. נעמה עמדה שם וסגרה את הדלת. הסתכלתי עליה. היא הסתכלה עליי ושתקה.
״אוף איתך״ היא מלמלה וחיבקה אותי חזק. חייכתי וחיבקתי אותה בחזרה.
״אני ממש מצטערת, אני באמת לא ידעתי..״
״זה בסדר, הוא הסביר והתנצל, וכל זה״ היא אמרה. יופי.
״אז הכל בסדר בינינו?״ שאלתי בחיוך. בבקשה שהיא תגיד כן.
״ברור״ היא אמרה. קפצתי עליה בחיבוק. אני צריכה חברה אמיתית אחת לפחות, והיא חברה אמיתית שלי.
״ואני מצטערת שהתפרצתי עלייך, הוא פשוט.. עדיין..״
״יש לך אליו רגשות, ברור״ אמרתי. היא הנהנה.
״העיקר שהכל טוב עכשיו״ אמרתי והתקדמתי למטבח.
״קפה?״ שאלתי בחיוך. היא חייכה.

עבר חודש. הצילומים חזרו. הפרק הראשון היה הצלחה מדהימה. הרייטינג היה הכי גבוה שההפקה אי פעם קיבלה, מה שהפך את הסדרה להבטחה.
״את כבר באולפן של ׳פותחים את היום׳?״ הסוכנת שלי, פנינה, שאלה אותי כשיצאתי מהאוטו.
״כן כן״ אמרתי והתקדמתי במהירות לדלת הכניסה.
״אוקיי, בהצלחה מותק״ היא אמרה.
״תודה פני״ אמרתי בחיוך והתקדמתי לקבלה.
״שלום גברת גולן״ הפקיד בקבלה אמר. הורדתי את המשקפי שמש והכנסתי אותם לתיק.
״היי, האולפנים של ׳פותחים את היום׳?״ שאלתי.
״קומה רביעית״ הוא אמר.
״תודה״ אמרתי והתקדמתי למעלית.
״אהלן ברדוגו״ שמעתי את הקול של עומרי מאחוריי.
״קומה רביעית״ הפקיד אמר לו בלי לשמוע את השאלה.
״תודה״ הוא אמר והתקדם אליי.
״בוקר טוב״ הוא אמר לי.
״בוקר טוב״ אמרתי, ונכנסנו למעלית.
״שמעתי שדיברת עם נעמה״ אמרתי.
״ביקשת ממני לא?״ הוא אמר והתרכז במשהו באייפון שלו.
״אתה עשית את זה רק כי ביקשתי?״ שאלתי. דלת המעלית נפתחה. הוא יצא.
״לא רק, גם״ הוא אמר. חייכתי וגלגלתי עיניים.
״אל תנפחי את האגו עכשיו, פשוט לא רציתי שתתחילי לבכות לי שוב״ הוא אמר בשקט, מוודא שאף אחד לא שומע.
״אני אזכור בראש שאליך לא לפנות כשאני בוכה״ אמרתי. הוא הסתכל עליי, ונכנס לחדר שהיה רשום עליו ׳עומרי אבוקסיס׳.

מנקודת המבט של עומרי-
כמה קרציה היא יכולה להיות יא ראבי. עשיתי את מה שהיא רצתה, התנצלתי, הסברתי את עצמי, נעמה אשכרה הבינה, ועכשיו היא חזרה לדרמות?
נגמר הראיון. ירדנו שנינו למטה, לחניון. הסתכלתי עליה, מנסה להבין מה היא רוצה ממני עכשיו.
״אני לא מבין אותך״ מלמלתי.
״כרגיל״ היא אמרה. הדלת של המעלית נפתחה, והיא יצאה במהירות.
״את לא הולכת מפה עד שאת לא מסבירה לי למה השכל שלך מפגר״ אמרתי, תפסתי ביד שלה והצמדתי אותה לאחד העמודים בחניון.
״עומרי, זה לא המקום ולא הזמן..״
״זה בול המקום ובטח שזה הזמן״ אמרתי.
״סבבה, אתה רוצה לדעת למה ׳השכל שלי מפגר׳?״ היא אמרה.
״נו״ אמרתי.
״כי עד שאתה עושה משהו טוב אתה הורס את זה עם ההתנהגות הברברית והחסרת רגש שלך״ היא אמרה.
״אני גבר אלינור, רגש זה לא דבר שנכלל בחבילה אצלי״ אמרתי.
״אצל אסי זה כן״ היא אמרה. מה הקשר עכשיו?
״את אומרת לי שאסי רגיש?״ שאלתי, מתאפק לא לצחוק.
״אולי אליך לא, אבל אם היית רואה איך הוא מתנהל כשאנחנו לבד, בחדר, היית מבין״ היא אמרה.
״פייי לא רוצה לשמוע״ מלמלתי בגועל. מה היא חושבת שאני? חברה שלה שהיא יכולה לספר לי איך החבר שלה במיטה?
״אז אתה יכול לעזוב אותי?״ היא שאלה.
״אני ביקשתי סליחה מבחורה מגללך, ואת עושה לי דרמה. זה לא מגיע לי החרא הזה״ אמרתי.
״ואחרי זה אמרת ׳לא רוצה שתבכי לי שוב׳. בסדר, ׳גבר׳, על פי מה שחינכו אותך, צריך להיות מניאק לבחורות לא עומרי?״ היא אמרה. הסתכלתי על העיניים שלה.
״את מכירה אותי מספיק שנים, את יודעת שמה שאני אומר מבריז מהמוח וישר יוצא מהפה״ אמרתי. היא שתקה.
״נו, אני מצטער״ אמרתי בשקט. היא חייכה והסתכלה עליי, והתחילה לצחוק.
״מה?״ שאלתי, החיוך עלה לי לפה באוטומט.
״בחורה עושה לך רגשי ואתה מיד הופך לפודל, לא הכרתי אותך ככה״ היא אמרה.
״וואלה עכשיו לא טוב שאני מצטער?״ שאלתי.
״זאת התחלה טובה״ היא אמרה בחיוך והתחילה ללכת משם.
״לאן זה?״ שאלתי. היא הסתובבה אליי וחייכה.
״הביתה. או שאתה רוצה להתנצל בפניי עוד קצת?״ היא שאלה והמשיכה ללכת. חייכתי והלכתי לאוטו.