רבקה המשוגעת

רבקה המשוגעת
רבקה הייתה משוגעת! השגעון שלה החל בדיוק ביום הולדתה השמונה עשרה של ביתה היחידה מרים. כולם ידעו שהיא משוגעת ומי שפקפק בכך די היה לו להגיע בשעות הערב לשכונת הבוכרים ולראות את רבקה יוצאת מפתח ביתה, שכל חלוקה מוכתם בכתמי שמן גדולים וצהובים, כתמי צואה ושתן, והיא מצווחת וצורחת על אותם עורבים שהעזו בחוצפתם למצוא מקום לינה על העץ שליד ביתה.
ילדי השכונה היו מחכים לרבקה המשוגעת. באין שעונים בנמצא הם ידעו כי בספירת מאה, מהרגע ששקעה החמה תופיע רבקה מדויקת ומדייקת לבושה בחלוקה המלוכלך כשהיא מצווחת על העורבים.
אבל מה שלא ידעו אנשי השכונה היה, שרבקה הייתה משוגעת רק בשעה זו והיא הקפידה ודקדקה וידעה, שקהל צופים מחכה לה בכל יום בשעה קבועה והיא מחויבת לתואר שרכשה לעצמה .
היו לה שישה בנים לרבקה השוגעת חמורי סבר ונאים ובת מכוערת אחת, שאותה אהבה אהבת נפש. מרים קראו לביתה של רבקה המשוגעת, "מרים המכוערת", ועוד יותר משהייתה מכוערת הוסיף שיגעונה של אמא לכיעורה וכך לא ידע איש למה לשים ליבו לכיעורה של הבת או לשיגעונה של האם.
כשמלאו למרים שמונה עשרה לא הגיעו בחורים ולא הצעות שידוך ולא מבטיהם החומדים של רווקי השכונה ורבקה ידעה היטב שלא כדאי אפילו לנסות והיא המשיכה להעמיד פני משוגעת בכל יום בשעת שקיעת החמה, כדי שכל יושבי השכונה ירחמו על מרים שלא נישאת בגלל שהיא צריכה לטפל באמא המשוגעת והרי מצוות כיבוד הורים חשובה ועולה על כל המצוות האחרות, ולא ירחמו וילכו רכיל על מרים כי היא נשארת רווקה בגלל כיעורה.
לעומת זו ששת בניה של רבקה עשו חייל מי בלימוד תורה ומי בעסקים. אהרון הבן הקטן הסב לרבקה הרבה נחת וגאווה, שכן עלה והצליח בעסקיו והיה לאיש אמיד ,כמעט גביר, וכשהיה פוסע בשוק של שכונת הבוכרים היו הרוכלים מכבדים אותו במרכולתם חינם אין כסף וקוראים לעברו קריאות של חנופה וכבוד, והקבצנים פושטים לעברו יד ויודעים כי לאחר שאהרון יפשפש בכיסיו הם לא יצטרכו לקבץ נדבות בשבוע הקרוב.
עד אותו יום מר. אותו יום יצאה בת קול והוכיחה את תושבי השכונה כי השיגעון עובר בתורשה! באותו יום כאילו בתאום מושלם עם אימו יצא אהרון לאחר שקיעת החמה מפתח ביתו שהיה סמוך לבית אמו כשחולצתו מוכתמת בצואה ושתן וכתמי שמן צהובים וגדולים מפארים אותה והוא מצווח וצורח לעבר היונים שמצאו מקום ללינת הלילה בשובך המפואר שהקים להם.

וכך היו מנהלים אהרון ואימו שיחת משוגעים בכל יום בשעה קבועה, שכל תושבי השכונה צופים בהם ומנידים ראשם בעצב.
לאהרון היו ארבע בנות כולן יפות תואר, כולן נישאו בהגיען לפרקן ולחתנים משובחים. אהרון הקפיד לחכות עד לנשואי הבת האחרונה ורק לאחר מכן בא אליו השיגעון. שכן הכספים ששילם עבור חגיגות חתונה מפוארות ובתים מפוארים לבנותיו האהובות, דלדלו את מעותיו ואף שהיה אמיד לא בחן נכון את מצבו ואת המעות שנותרו לו ונשאר ללא כל. ויתרה מזה נושים רבים התדפקו על דלת ביתו ואיימו עליו כי ייקחו ממנו את הבית, את בגדיו ואת כבודו.
אך לאחר שראו הנושים ובעלי החוב כי גם אהרון המסכן משוגע לשעה אחת, משעת שקיעת החמה בכל יום כאימו, החליטו לוותר לו על חובותיו המרובים ולהשאיר לו את ביתו את בגדיו ואת כבודו.
וכך עד יום מותה של רבקה ניהלו אהרון ורבקה את שיח המשוגעים שלהם לשעה אחת בלבד זו בגלל ביתה המכוערת וזה בגלל חובותיו הכבדים.