מתאהבת אבל מתרחקת… פרק 1 -התחלה חדשה-

לפני כמה דקות התעוררתי, עניי ניסו להיסגר לשינה של עוד כמ דקות אבל ליבי לא נתן
קמתי ממיטתי לעוד יום, לעוד שעה להתחלה חדשה
לבשתי ג׳ינס סקיני, חולצה נופלת ירוקה, סירקתי את שערי הבלונדיני, נעלתי נעליים וציחצחתי שיניים
ממש כמו בכל בוקר
יצאתי מהחדר והוריי שוב שותים, מקללים אחד את השני ואני מנסה שהם לא יראו אותי הולכת.
״ מיקה יש לך כסף?״ צרחה אמי
״לא״ שיקרתי לה הייתי חייבת
״שקרנית״ היא אמרה וקמה אליי
״אני ממהרת לבית ספר״ אמרתי מנסה ללכת, פחדתי ממנה וממה שהיא תעשה לי
״טוב אבל היום שתדעי שחברים באים אלינו אז תביאי כסף!״ היא אמרה
״את צריכה להביא לי כסף! איזה מן אמא את?!״ צעקתי עליה ויצאתי מהבית, טרקתי את הדלת והמשכתי ללכת לכיוון הבית ספר
הבית ספר לא היה כל כך רחוק, כבר עשיתי טיול בשכונה כך שאני יודעת פחות או יותר איפה כל דבר
רגליי נעצרו בפתע בכניסתה המפוארת של הבית ספר
רגל ימין נכנסה לתוך הבית ספר ומיד אחריה הצטרפה רגל שמאל
חיפשתי את שמי ברשימה התלמידים…
מיקה אולפיין (תזרמו לא היו לי רעיונות) מצאתי את שמ בכיתה ט׳5 נכנסתי למבנה ועליתי לקומה השנייה ששם הייתה הכיתה ט׳5
התיישבתי במקום מרוחק מכולם, ובחנתי את התלמידים
״היי את החדשה״ אמרה אחת
״כן״ אמרתי
״אני מיילי״ היא אמרה ולחצה לי את היד
״אני מיקה״ אמרתי
״בואי תישבי לידי״ היא אמרה ולקחת את תיקי והתיישבתי על ידה
פתחתי את הטלפון שלי וחברתי הטובה שנשארה בניו יורק כתבה לי:
״כבר מתגעגעת! איך הלכת לי? אוהבת אותך הכי הכי הכי״ רשום
״גם רני מתגעגעת אולי פה יהיה לי יותר טוב, שנה טונה״ רשמתי לה וצלצול חזק בקולו הרעיש באוזני
״שלום תלמידים״ אמרה המורה ההכנסה לכיתתנו
״אני ג׳יין ואני יהיה המחנכת שלכם״ היא אמרה
היא המשיכה לדבר וכבר קיבלתי פתק …