מרד האלפים-פרק 1-קסמי אור וחושך

~תאודרד~

"תעשה את זה שוב והפעם בפחות התלהבות!" ישבתי יחד עם המורה שלי-מאליס-במגדל האור והחושך-שבעיר האלפים האפלים 'מעוז הכשפים'-והבטתי בפליאה כנה בפניה כשהקסם שלי-במקום לזמן המון של רוחות טובות- שרף לה את הגבות. התרגשתי מאוד מכיוון שהיום, אחרי חמש שנות אימונים מפרכות, עמדתי לסיים את לימודי הקסמים שלי, וחשוב יותר, סוף כל סוף עבר עשור מאז הגלות! על פי הנבואה הגלות שלי תסתיים היום! הכרחתי את עצמי להתרכז בקסם והטלתי אותו. לפתע הופיע צבא שלם של רוחות כסופות שרק חיכו לפקודתי. השתמשתי בקסמי חושך כדי לגרש אותן והבטתי במורה שלי. היא הנהנה לעברי לאות אישור ואז שאלה"אתה יודע למה אתה לומד גם את קסם האור וגם את קסם החושך?" משכתי בכתפי לאות שאיני יודע והיא אמרה "הסיבה היא, שהקסם החזק ביותר בכל אומנות קסם משתמש גם בקסם ההפוך. בקסמי אש ומים למשל מדובר בקרחון ענק שנופל מהשמים ואחרי שהוא מתרסק-ומרסק כל מה שהיה מתחתיו, הוא הופך לסופת אש. בקסמי אור וחושך מדובר בטלפורטציה." הרמתי גבה כדי להבהיר שהקסם לא נשמע לי חזק במיוחד והמורה שלי הזדעפה ואמרה "אתה מסוגל לשגר צבאות שלמים לתוך עיר מבוצרת היטב, או שתוכל לשגר את העיר המבוצרת לקרקעית הים." הרגשתי מבולבל מעט ושאלתי "אז למה לא פשוט שיגרתם את הצבאות שלכם לתוך ערי הגמדים?" שאלתי. מאליס צחקה ואמרה "ראשית, כי אין לנו קוסם חזק מספיק לביצוע הקסם, שנית כי לגמדים יכולות להיות הגנות קסומות ושלישית כי מדובר בקסם מסוכן מאוד. מעט מידי קסם אור ישמיד את מה או מי ששיגרת ומעט מידי קסם חושך יפצל את מי ששיגרת לשני אנשים שונים, שלכל אחד רק מחצית מהאישיות של המקור. עליך לדעת גם כי לא תוכל לשגר את עצמך וגם כי כל אחד מהקסמים החזקים ביותר יגרום לך לאיבוד הכרה או אם אינך חזק מספיק למוות." הנהנתי לאות שהבנתי והיא החלה ללמד אותי. כשסיימתי ללמוד עזבתי את מגדל האור והחושך וחזרתי לביתי כדי להמשיך לעבוד על כלי הנשק שבניתי. בחמש שנות הגלות הראשונות למדתי את אומנות יצירת כלי הנשק של הגמדים, ולא הייתי נורא כל כך. מאחר ולטליה לא היה כלי נשק קסום לטווח רחוק החלטתי לחשל לה אחד לפני שהגלות תסתיים. עבדתי על מטה קסמים דמוי חנית שיחזק את כל הקסמים של המחזיק בו ויהדוף כל קסם שיופנה לעברו, והוספתי לו קסם שיאפשר להשליכו ולהרדים כל מי שהיה ברדיוס די גדול ממקום הפגיעה. לאחר מכן הלכתי לארמון היסודות שם למדה טליה כדי להביא לה אותו. כשנכנסתי לשם הרגשתי שמשהו לא בסדר והתחלתי לרוץ לחפש את טליה. מצאתי אותה בכיתת האוויר, וראיתי את אודין מכוון את חניתו לגרונה של טליה ששכבה מובסת על הרצפה.