אחות של מפורסם = חברה של מפורסם פרק 1 B.F.F ♥♥

~מנקודת המבט של לונה~

"Ready?" שאלתי, ג'ולי הרימה גבה, "טוב, טוב, אבל זה קשה לדבר בשפה הזאת!" רטנתי, מזיזה את שיערי החום מכתפיי כך שהוא מתפזר על גבי.
היא צחקקה.
"מה?" שאלתי, מבולבלת מהבעת הפנים של ג'ולי. "מה את עושה בחיים?" היא שאלה בחיוך, "חייה?" אמרתי בבלבול.
התפרצנו בצחוק מתגלגל, מתחבקות חזק כתמיד.
שילבנו את ידינו ודפקנו על דלת הכיתה, נכנסות מחויכות.
אחד הדברים שתפסו את מבטי היו שלושת הנערים שניסו להתחיל איתנו בבית הקפה אשר ישבו בשורה האחרונה ודיברו.
זה שדיבר לפני יומיים הרים את ראשו והסתכל עלינו, לא מוריד מאיתנו את עיניו החומות.
"שלום, אתן בטח התלמידות החדשות, אולי שכל אחת תאמר כמה דברים על עצמה?" אמרה המורה, ניראה לי שקוראים לה יערה.
"אממ..אני לונה, לונה רידקליף, אני מלונדון, בת שש עשרה, ועברתי לכאן לפני שלוש ימיים הם החברה הכי טובה שלי ג'ולי." אמרתי בחיוך, "את…את מקושרת איך שהוא לדניאל רדקליף?" שאלה אחת הבנות, שיערה היה חום וגלי היה אסוף בקוקו מרושל, ועיניה חומות בהירות.
הבטתי בג'ולין שתקעה בי מבט…
"אממ…" אך ג'ולין קטעה אותי, למזלי.
"שמי ג'ולין ווטסון, אני מלונדון, בת שש עשרה וחצי, מלונדון." היא אמרה בחיוך החושף את שיניה הישרות והלבנות.
"אוקיי, אתן יכולות לשבת שם, ליד ירין." היא אמרה והבציעה על זה שהציק לנו בבית הקפה.
גלגלתי את עיניי לעברו והתיישבתי לידו וג'ולי לידי.
הוצאתי את המחברת, הספר, היומן והקלמר שלי וכך גם ג'ולי.
הקשבתי למורה שדיברה על היסטוריה, איבדתי אותה איפה שהוא זה בטוח!
פתחתי את הדך הראשון של המחברת שלי אשר כמו בכל מחברת הוא לבן וחלק.
הוצאתי כמה עפרונות ועטים והתחלתי לצייר ולשרבט דברים.
עד ששמעתי את המילה "אנגליה".
הרמתי את ראשי, מביטה במורה, "אז בקשר למלכת אנגליה..-" התחילה יערה, אך קטעתי אותה בגסות, "יש לה שם את יודעת…" סיננתי, היא הרימה גבה, "את מכירה אותה?" שאלה אותי בהתנשאות קלה, "למען האמת, כן. אני פגשתי את מלכת אנגליה חמישה פעמיים בחיים שלי וביקרתי בארמון שש." אמרתי בקלילות ובחיוך הקורן שלי.
היא נאנחה. "אז מה שמה?" הא שאלה. "את רצינית?! אף אחד פה לא יודע איך קוראים למלכה אליזבת?!" שאלה ג'ולין בפליאה.
משכתי בכתפיי.
מחייכת לחברה הכי טובה שלי אשר הניחה את ראשה על כתפי.
"לילה טוב…" לחשה, המשכתי לצייר עד שחתיכת דף מקופלת נפלי לי על המחברת.
הסתכלתי על ירין אשר חייך אלי והורה לי בראשו לפתוח את הפתק.
'את מציירת ממש ___' את המילה האחורנה לא הצלחתי להבין בגלל הכתב המשורבט והגרוע.
הרמתי גבה, והוא לחש באוזני "את מציירת ממש יפה…" הוא לחש בקול שאמור מפתה.
"תודה?" אמרתי מחייכת מעט, ראשה של ג'ולי נפל מכתפי והתנגש בשולחן.
"אוץ'?!" היא אמרה בכעס.
כל הכיתה פרצה בצחוק והסומק החל לטפס על לחייה של ג'ולי למרות שגם היא צחקה.
"שקט בבקשה!" צעקה יערה והמשיכה לדבר על ההיסטוריה המשעממת של..רגע..מה?!
ממתי אני מדברת על היסטוריה?!
הרגשתי איך מבטו של ירין לא מש ממני לרגע, למרות שיערה החלה לצעוק עליו שאם הוא לא יתחיל להעתיק היא תשלח אותו למנהל.
"תגידי..-" הוא החל, "סתום." סיננתי.
הוא נאנח, "מתי את פנויה?" הוא שאל והתעלם מדברי, הרמתי גבה, "תהיה בשקט." אמרתי בכעס, מנסה להתרכז ולפתור את השאלה שלמען האמת, לא הייתה מסובכת זה פשוט שלא הבנתי מילה ממה שהיה כתוב כשהוא דיבר אלי.
"את יכולה לפחות לענות לי!" הוא צעק, כל המבטים הופנו אלינו בעוד אני ממשיכה לנסות להתרכז בשפה העברית, בעיקר משום שלא הבנתי כלום.
"תסתום ותעזוב אותי." אמרתי בשקט ונאנחתי.
"את יודעת מה, אני לא הולך לעזוב אותך!" הוא לחש לי, גלגלתי את עיניי.
למזלי הרב הצלצול בדיוק נשמע והשיר של סלינה גומז Undercover (יש קישור לשיר ברציתי להוסיף – הערת הכותבות*)
התחלתי לשיר את השיר בעוד כל הכיתה מסתכלת עלי.
גלגלתי את עיניי והבטתי בג'ולי אשר ראשה נשאר על השולחן, עיניה עצומו…-
היא ישנה?!
נאנחתי, מצחקקת בזמן שאני מזיזה אותה מהמחברת שלי, מושכת בכפתיי ומתקדמת ללוקר שלי ומכניסה את המחברת והספר, מוציאה את הדברים לשיעור הבא.
"בפעם הבאה, תגידי לו שלא יעיר אותי!" ג'ולי נעמדה מאחורי, ידיה על מותניה. "להגיד למי?" שאלתי, מרימה גבה, "לירין." היא סיננה.
"הוא העיר אותך?" שאלתי בפליאה, היא הנהנה. "הוא ביקש ממני את המספר שלך." היא אמרה, התאמצתי שלא לירוק את המים שהיו בפי מבקבוק השתייה שלי.
בלעתי את המים בקושי רב, "נו, מה אמרת לו?" שאלתי, מקווה שתגיד לא!
רק שתגיד -לא!
"נתתי לו את המספר של הבית." עיניי יצאו מחוריהן!
"את מה?!" צרחתי, לא שמה לב שירין וה'פמליה' שלו בדיוק נכנסה לכיתה.
הוא קרץ לי והלך ללוח, מוחק את הכתוב ומתחיל לקשקש על הלוח מילים…אממ…אפשר להגיד את זה בעדינות -סוטות…
"בואי!" צעקתי, מושכת בידה של ג'ולי ורצה מהכיתה, חולפת על ידו של ירין אשר תפס במהירות בשורש כף ידי ומשך אותי אליו.
"1* What do you want?!" אמרתי בכעס, הוא הרים גבה, לא שמתי לב שדיברתי באנגלית, ירין הסתכל עלי במבט מבולבל, שחררתי את ידי, "מה אמרת?" שאל אחד החברים שלהם, "Be quiet!" סיננתי, "What's understanding leave me?!" הם החליפו מבטים מבולבלים.
"בואי…" משכה אותי ג'ולין, גלגלתי את עיניי וחיבקתי אותה מהצד וכך גם היא אותי, אנחנו עושות את זה תמיד!
"חדשות?" מישהי עם שיער שחור כפחם חלק וארוך ועניים חומות ובורקות נעמדה מולנו, הנהנו ביחד, כהרגלנו.
"נעים להכיר, אביה." היא אמרה.
"ג'ולין." אמרתי בחיוך ג'ולי ולחצה את ידיה, "ואת?" היא שאלה אותי, "לונה." אמרתי. "נעים להכיר אותך!" אמרתי מיד.
"מחר, בשבע בערב. תהיי מוכנה, לבושה לדייט." ירין אמר והצביע עלי, אך לפני שהספקתי להגיב הוא נעלם עם החברים שלו.

***
הפרק הבא יועלה דרך המשתמש Caty cat!