ZEX-משימה 4

"גווווווווווווול!" קראתי כשהצלחתי להכניס גול
להיליוס בפלייסטיישן.
"דמאט" הוא סינן כשראה את התוצאה.4-0.
"אני עייף" הוא אמר והלך למיטה.
"בחייך! כולה 8 בערב!" צחקתי.
"חוץ מזה,בוא לא נשכח איך התלהבת כשניצחת אותי בטקן".
"עדיין זה מבאס" הוא אמר ונפל על המיטה.
דפיקות נשמעו בדלת."פאו הדלת פתוחה" אמרתי.
היא נכנסה ובמהירות נטפלה אל היליוס.
"היליוס! ידעת שמחרתיים נוסעים לטיול?!" היא שאלה בהתרגשות ושיחקה עם שיערה.
"איזה טיול?" קראנו שנינו בו זמנית.
"יש טיול מיוחד של ZEX!" היא חייכה.
"בטח ניסע לבקר בXEZ" הוא צחק."למעשה נלך לטיול בהרים!" היא חייכה.
"הרים?" שאלנו בהפתעה."ממתי בית ספר למתנקשים עורך טיול בהרים?" הוא שאל.
"לא יודעת.אבל זה יהיה לכמה ימים וזה רק לשכבה הראשונה! זה יהיה ממש כיף,לא?!" היא קראה מהתרגשות.לא עברו יותר מכמה שניות,ואני והיליוס התחלנו לצחוק.
"מה מצחיק?" היא שאלה בבלבול."פאו את תלמידת שנה שנייה!" היליוס אמר.
נזכרתי שהסיבה היחידה שהיא קיבלה חונך הייתה שהיא הייתה צריכה להתאמן כמו תלמידי שכבה ראשונה.
"לא פייר!!" היא קראה ואנחנו המשכנו לצחוק.
טיול לכמה ימים,רחוק מZEX,רחוק מפאו ובמיוחד רחוק מאימונים מתישים? בחיי,לא יכול להיות טוב יותר!
"בטח מחר יספרו לנו הכל על זה" אמר היליוס:"פאו,כדאי שתלכי.אם מיסט תתפוס אותך פה במגורי הבנים,היא תזרוק אותך לצינוק" הוא אמר.
"אז למה היא תמיד נמצאת פה?" שאלה פאו בבלבול.
לפתע,שמענו מן רעש מוזר מאחוריי הדלת."מה זה?" שאל היליוס וקם לפתוח את הדלת.
בשנייה שפתח,עגלה נסעה במהירות מולו,והפילה אותו אחורה.
"סליחה!" שמענו קול.מיד נסעה עוד עגלה מול הדלת.שני דפים עפו במהירות ונחתו מולינו.
"דף?" שאלתי וקראתי אותו."מדובר על הטיול שפאו הזכירה!" אמרתי.
"אז באמת נהיה בהרים" שמח היליוס וקרא את הדף.
"נוכל לעשות מה שבא לנו במשך חמישה ימים,ונישן באחד הבסיסים של XEZ!"
"מה שבטוח:אין לא אימונים,ולא לימודים בחמשת הימים האלו!" צעקתי.
"רשום כאן שרוצים להראות לנו איך נראים החיים בXEZ,וזה ייתן לנו מוטיבציה ללכת לשם" צחק היליוס.
"אוף!! גם אני רוצה לשם!" היא צעקה ורצה מהחדר.
"אין שום סיכוי שייתנו לה לבוא" אמרתי."מסכים" אמר היליוס וזרק הצידה את הדף.
"בכל מקרה,4-0.עוד משחק?" שאלתי והוא העמיד פני ישן.
(כעבור יומיים):
100 תלמידים חיכו ליד מבנה ZEX."מתי יגיעו האוטובוסים?" התלונן היליוס.
"אני מוכנה להכל!" קראה לוסי והראתה לנו יש מזוודות אדומות ענקיות.מאחוריה עמדה מימה עם שתי מזוודות ענקיות ירוקות.
"איפה קליאו וקארין?" שאלתי והבטתי סביב."הו,הן יבואו בקרוב עם אנאל" היא אמרה.
תוך דקה,קארין,קליאו ואנאל הגיעו ועמדו לידינו."האוטובוסים עוד לא הגיעו?" שאלה אנאל באכזבה.
היא שתתה פחית קולה."הם יגיעו בקרוב,אני בטוח" אמר היליוס עם החשיבה החיובית שלו.
"בינתיים,בואו נאכל משהו" הוא אמר ושלף שקית ביסלי.הוא התכוון ללכת לעברי,אך מעד ושקית הביסלי נפלה על הפחית של אנאל,והפחית נפלה מידה.כל הקולה נשפכה על האדמה.
"ה…ה…," אמרה אנאל משותקת."סליחה" מלמל היליוס.
דמעות ירדו מעיניה."הקולה שלי" היא יבבה וכיסתה את פניה בידיה.
"מה? לא,נו…אל תבכ…טוב חכי כאן אני אביא קולה חדשה!" הוא רץ משם.
"הוא הלך?" היא לחשה."כן" צחקתי."יופי!" היא הורידה את ידיה מפניה וחייכה.
"בראבו! בראבו!" לוסי מחאה כפיים.אנאל ניגבה את הדמעות."איך הייתי?"
"לפרס האוסקר היית מתקבלת" צחקה קארין."היית צריכה להגיד שיביא גם לנו" אמרה קליאו ונפנפה על עצמה עם מניפה."חם פה כל כך".
"היי מה אתם עושים כולכם כאן? ההסעה שלכם מחכה" אמר פין והביט עלינו מהקומה השלישית.
"מה זאת אומרת? איפה האוטובוסים?" שאלתי.
"אוטובוסים?" הוא נראה מבולבל:"אתם תגיעו לשם במטוסים" הוא אמר.כולנו הופתענו.
כולם רצו אל הגג.שלושה מטוסים ענקיים עליהם רשום "XEZ" חיכו שם.
"היליוס" קראתי לעבר היליוס שהרגע עלה עם פחית קולה.
הוא התנשף מעט,והביט במטוסים.ואז ראינו שם את….מה?!
"סקייבס" קראתי אליו.הוא הביט בי,ואז חיפש משהו.
"טוב,לעזאזל עם כולכם!! כמה זמן צריך לחכות לכם??? על מטוס אחד שימו את כל התיקים והמזוודות שלכם,ואז תעלו על אחד משני המטוסים!!!! מהר,לעזאזל איתכם!!" הוא צרח.
"הוא תמיד היה כזה?" שאל היליוס."לא.ככה הוא כנראה נראה באמת" אמרתי.
"סקייבס!" קליאו ניסתה לדבר איתו."מה את רוצה?? תעלי על המטוס לעזאזל איתך!" הוא לא הביט בה.
הסתכלתי עליו כמה שניות.זכרתי את מה שהוא אמר לי אז:"שון! תשגיח על אחותי".
היא נכנסה במהירות לאחד המטוסים.חייכתי,והנחתי את המזוודה במטוס.
אחר כך,אני והיליוס צעדנו לעבר מטוס אחר.
"מטוסים של XEZ עצומים.לפי מה שפאו אמרה,אפשר לדחוס לשם אלף אנשים ועדיין יהיה מלא מקום" אמר היליוס:"היא אמרה שאין שם מושבים כמו במטוסים רגילים.אתה ממש יכול ללכת חופשי שם".
"מעניין" אמרתי.
נכנסנו לאחד המטוסים,ודבר ראשון ראיתי עוד פנים מוכרות.
"מיימון!" קראתי אליו.הוא הביט מסביבו,ואז הבחין בי."הו היי" הוא אמר בקול ילדותי.
"קח" הוא הביא לי צ'יפס."הם ממש טעימים" הוא אמר והכניס לפיו כמה בבת אחת.
"לא,זה בסדר" מלמלתי.
"מה אתה עושה פה?" שאלתי."נראה לך שאפספס טיול לבסיס בהרים של XEZ? זה מקום נהדר" הוא אמר ואכל עוד צ'יפס.
הטיסה ערכה כמעט שמונה שעות.
בסוף,הגענו להרים."וואוו" אמרנו אני והיליוס.
הנוף היה מדהים."כאן נהיה במשך חמישה ימים!" קראתי בהתרגשות.
אם הייתי יודע אז,איך זה היה נגמר,אולי הייתי נשאר בZEX.