להשתחרר ממך

אני חושבת שלעולם לא אוהב שוב.
אני חושבת שאני לעולם לא ארגיש שמחה כמו מקודם,
כשעוד היה לי מישהו לצידי.
אני שומעת את הקול שלך קורא,
אלו כל השיחות שלנו ביחד,
כשעוד היינו ביחד.
אני חושבת שאני יכולה לשחרר,
פשוט להתגבר על זה,
ולא להסתכל לאחור…

כי זה כואב,
כי זה פגע.
כי זה כבר עבר.
כי זה אתה.

ובלילות כשאני ישנה,
לבד, המיטה לצידי ריקה,
אני חושבת כמה נחמד, אם היית כאן,
אבל אני לא רוצה,
לא אותך.
זו ההזדמנות שלי להתחלה חדשה.

מה הטעם לחשוב על העבר,
אם הוא עבר?
ומה הטעם להמשיך לחשוב עלייך,
אם אנחנו לא ביחד יותר?
צריך פשוט לשחרר…

כי זה כואב.
כי זה פגע.
כי זה כבר עבר.
כי זה אתה.

וכשכל כך חשוך, ואני לא רואה כלום.
אני פשוט עוצמת את עיני,
ולוחשת,
מחפשת מישהו לדבר איתו.
ויש קול קטן שעונה לי,
הוא מחייך, אומר לי שאני לא לבד,
אבל כשאני שואלת אותו אם הוא יכול לחבק אותי,
הוא נעלם.
כמו שאתה עשית.