בדידות
הבדידות כבר נהייתה חלק ממני.
דמעות זולגות מעיני בכל שנייה שאני לבד,
וזה קורה כל כך הרבה לצערי…
לפעמים אני מסתכל מעלה לשמיים,
ומנסה להבין אם יש שם באמת מישהו.
מישהו שמחליט על חיי,
וצופה בי בכול צעד שלי.
האם מישהו עושה את זה שאסבול,
או שרק אני עצמי אשם בזה.
לפעמים אני חושב על לחתוך מן החיים ,
ופשוט לברוח מן המציאות הכואבת הזאת.
איבדתי כבר את הכול,
את האהבה ,את המשפחה ,את החיוך,
את כל מה שעשה אותי פעם מאושר..
למה ,למה הייתי כה טיפש,
לא הערכתי את מה שהיה לי.
ועכשיו אני לבד, ללא אף אדם,
ללא שוב חיבוק או ליטוף ,או סתם מגע קטן.
משתגע ,ודמעות שוטפות אותי מבפנים.
כאב ,כאב של אבדון בתוך דמי.
מנסה לחשוב על דרך לתקן את הטעויות העבר,
האם יש אפשרות כזאת?
האם אפשר לנסוע לעבר ולתקן את הכול?
תגובות (6)
זה יפהפה ומדהים ועצוב ומושלם ובוהו. מה קרה? ):
זה מקסים.
אני כלכך מתחברת למילה 'בדידות', אני מכירה אותה ממש טוב…
שיר ממש יפה :)
השיר ממש אבל ממש מתחבר אליי .. :(
למזלי עכשיו אני פחות בודד . אבל עדיין זוכר את הימים, ואת החודשים שהייתי לגמרי לבד !
כתבת את זה יפה , מדרג 5 .
אתה כזה דיכאוני :< יש משפט שאני אומרת כל הזמן ״לבד זה כל כך ביחד״
אני בבית ספר חדש ואני שמה לבד ואני כל כך מתחברת לזה, בדידות זאת מילה כל כך חזקה ומלאת משמעות :< ..!
אמ תאמת שאני אדם מאוד שמח ואופטימי
הכתיבה שלי שונה לגמרי מההתנהגות שלי,מהרגשות שלי,ממי שאני
ואם אני כותב באמת על עצמי אני לא אפרסם את זה באתר כזה
ואתן לאחרים לראות מה קורה אצלי,אני לא אחד כזה
לא לייחס את מה שאני כותב למי שאני
תודה רבה לכולם :)
מדהייים ❤❤