איפה הם?

איפה הסוד של הלב מסתתר?
מדוע מפניי הוא בורח.
איפה הימים שהיינו ילדים,
מקשיבים לסבא, מספר סיפורים.
איפה התקופה הזאת שניסינו להיות כמו כולם,
שלא חשבנו הרבה בעצמנו.
איפה הם הימים האלה?
איפה הם?

איפה כל המכתבים ששלחתי?
אני בטוחה שזרקת אותם.
איפה כל המתנות שקניתי?
אני בטוחה שהחזרת אותם.
איפה כל ההבטחות שהבטחת?
אני לא ראיתי אפילו אחת מהם.
איפה כל החברים שלך,
אלה שהיינו מבלים איתם.
איפה אתה הפיקח,
ההוא ששמר עליי…

איפה אני?
איפה אתה?
איפה הם?
איפה כולם?

איפה אתה שתמיד עוזר,
החכם בנינו שתמיד יודע את התשובה.
איפה השיים הכחולים,
שאהבנו כל כך להסתכל עליהם.
איפה צבעי הקשת,
מדוע הם מתפוגגים ממנה?
איפה הצחוק הקולני שלך,
מדוע אתה מנמיך אותו?
איפה אנחנו?
למה אנחנו ככה מתחבאים,
מאחורי אנשים,
גדולים, קטנים…

איפה אמא שהייתה מלטפת?
איפה אבא שהייה מסיע אותי לכל מקום?
מה קרה בעולם כשלא הייתי פה?
מה יש היום?

ניפוף קצר לשלום,
קופסת שוקולד בידי,
"אני בסדר" אני אומרת,
אבל בליבי אני מבולבלת.
אם הכל כל כך השתנה,
האם אוכל לחזור לביתי הישן,
או שהוא כבר לא שלי,
אלא שלה?