אלפא נגד כולם-פרק 1

"תמות!" קרא לני.
"מיד אחריך!" צרח קאנו.
קאנו הניף את החרב על לני,וכל בטנו נחתכה.
"GAME OVER" קרא הפלייסטיישן.
"לא!" צרח לני וזרק את השלט.
"מגיע לך!" צחק קאנו.
"היי לני,קאנו" ניי הגיעה.
"מה אתם עושים?" היא הושיטה להם שתי כוסות מיץ.
היא הייתה בת 8.שיערה היה כחול בהיר אסוף בקוקו,ועיניה היו כחולות.
"משחקים קצת.תודה" אמר לני בחיוך ולגם מהמיץ.
לפתע,רעידת אדמה התרחשה.
"אמא! אבא!" קרא קאנו ורץ אל הסלון.
הבית התחיל להתפורר,והתקרה מחצה את ההורים.
"אמא! אבא!" קראו שלושת האחים.
"תב…רח…או" אמרה האם ומתה."אמא! אבא!" צרח קאנו.קאנו ולני היו בני 18.
לני ניער את ההורים.הוא צעק להם שוב ושוב.
לפתע,מכונה הרסה את הקיר,ומחצה בידה את לני.
"לני!" קראה ניי,אך קאנו תפס אותה."קאנו…ניי….רוצו" לחש לני,ומת.
"בואי נזוז!" קרא קאנו.הוא תפס את ניי,והם רצו משם.המכונה החלה לרדוף אחריהם.
הם פנו בפנייה,והגיעו לסמטה.קאנו הניח את ניי בצד,ושם מסביבה הרבה קופסאות קרטון.
"תתחבאי!" אמר קאנו."מה איתך?" שאלה ניי בדמעות.הוא חייך,ואמר:"את חייבת לחיות".
המכונה הגיעה,וחישמלה אותו.הוא צרח מכאב."קאנו" לחשה ניי והחלה לבכות.
"תחיי,ניי" הוא אמר."ניי.ניי.ניי.ניי!!!" היא התעוררה.
היא הביטה בדן.עיניו הכתומות סרקו אותה.לניי היה שיער כחול ארוך,ועיניים כחולות מבריקות.
הוא תפס אותה בכתפיה."כן?" היא שאלה והסמיקה.
"הסינים פתחו במתקפה" הוא אמר באדישות,וסימן לה לבוא.
היא קמה,והלכה מחדר השינה לעבר החדר הגדול.
הבסיס שלהם היה קטן,ושכן בין כל ההריסות שביפן.
"דוק,הצלחת לאתר משהו?" שאל דן והחזיק בכיסא שחור גדול.
פרופסור לאון ישב שם.היה לו שיער סגול קצר,ועיניים סגולות.משקפיו היו מרובעים ומעט צרים.
"כל מה שידוע לי זה שהסינים הזיזו מכונות לעבר אחד מהגבולות רוסיים" אמר כשהביט בארבעת המסכים כל אחד בגובה שני מטרים.מולו היתה מכונה גדולה עגולה עליה כפתורים רבים.
"מה עם המכונה שלנו?" שאלה ניי.
"תשאלו את מר 'אני יכול לבנות לכם רובוט בדקה' שיושב שם" לאון הצביע אל עבר קצה החדר.
"תשתוק מר 'אני לובש חלוקי מעבדה'" נשמע קולו של מאקס(כן כן,אני מופיע פה בתור גאון).
"תפסיק לרדת על חלוק המעבדה שלי" רטן לאון.
"מה קורה עם הרובוט?" שאל דן.
מאקס נאנח.היה לו שיער בלונדיני קצר קוצני,ועיניים חומות.הוא לבש משקפי מגן,כפפות לבנות,ובגדיו הירוקים הרחבים תמיד היו מלוכלכים מעבודה.
"הוא יהיה מוכן בקרוב,אני מבטיח" הוא אמר והביט מאחוריו.החלק התחתון של הרובוט הירוק היה מוכן.
"בקרוב זה שנה או שנתיים?" שאל לאון והסתובב אליו.
"אני בטוח שאתה לא היית מצליח לבנות אפילו יד של רובוט תוך שנה" סינן מאקס.
"דיי! אתם משגעים לי את המוח!" צרחה נריו.היה לה שיער חום ארוך,ועיניים חומות.
היא לבשה את המדים של אלפא:מכנסיים שחורים,חולצה שחורה,וז'אקט שחור עם שרוולים ירוקים כשעל הצד השמאלי למעלה בז'אקט היה A בירוק.
היא שתתה פחית קולה,וכשסיימה זרקה על מאקס ואמרה:"כדאי לך שזה יהיה מוכן בקרוב מאוד".
מאקס נאנח שוב,וחזר לעבודה.
"בכל מקרה,נראה לך שיהיה קרב?" שאל דן את לאון.
"הסיכויים הם 72 אחוזים" אמר לאון והתחיל ללחוץ על כפתורים:"אבל תמיד יש את ה-28 האחוזים שיגידו 'לא'.להמשיך לעקוב אחרי זה?" שאל.
"אין צורך.אם יהיה קרב,אני בטוח שנשמע על זה מיד" אמר דן,ויצא מהחדר.
הוא יצא מהבסיס,והלך בין ההריסות של העיר.
הוא בעט בכמה לבנים,ואז ראה מרחוק יד.
הוא רץ אל עבר היד שיצאה מתוך הלבנים,וראה שהיד עדיין מחוברת לגוף.
"לא אמור להיות כאן אף אחד" מלמל דן והתחיל לנסות להוציא את הגוף.
הוא הזיז כמה לבנים שהפריעו לו,ושלף לבסוף את הגוף.
"מדים אמריקאים" הוא לחש.