דוב לבן 13
יופייה לאור הלילה.
ליבי פועם,
בקצב עז.
בשמלה קטנה,
מפוארת,
היא יפה,
לאור הלילה.
בכל לילה,
הקסם.
אני מבקש,
רק שנייה בתור בן אדם,
לישון.
לצידה,
קצת רחוק.
עייף.
לישון.
לפעמים יש רצון לנגוע,
להתקרב,
להרגיש שוב עור רך,
אך לא עכשיו,
עדיין לא.
לאור הירח,
יופייה,
שבה אותי.
תגובות (4)
הווווו הכמיהה הזו של הדובי כל כך מרגשת, הצלחת לכתוב את זה בצורה יפה מנקודת המבט שלו :) אני אהבתי!
אני גם מצטרפת ל-אהבתי.
אני אהבתי מאווד! ♥
רגע,כול השירים שאת כותבת על הדוב,הם בעקבות ספר שאת קוראת נכון?
איזה ספר?
'המסע על קצה העולם' צריך קצת סבלנות בהתחלה שלו, אבל לדעתי הוא ממש יפה (אה וגם קצת בסוף, טוב, צריך סבלנות בכללי P:) הקטעים שאני עושה הם בעקבות הספר, אבל אני משנה דברים (כדי שזה לא יצא אותו דבר (למרות שבספר החרוזים הם רק מנק' הדוב))
מושלםםםםםםם כבר הזכרתי שאני מאוהבת בכתיבה שלך?
את חייבת להמשיך ❤