ZEX-משימה 3

(המפקדה התת קרקעית של XEZ):
סיימון נכנס למשרדו כשמיימון בנה מגדל מקלפים.
"מיימון" הוא אמר ופנה לשולחנו."כן?" שאל מיימון בקולו הילדותי.
"אני צריך ממך טובה" הוא אמר ולקח את המסכה משולחנו.
"איזו?" שאל מיימון והניח בזהירות קלף על מגדל הקלפים.
"אני צריך ש" אמר סיימון ולבש את המסכה:"יום אחד תעצור אותי".
"לעצור אותך?" שאל מיימון והסתובב אליו.
"כן.אתה יכול להבטיח לי את זה?" הוא שאל והביט בו.
מיימון חשב קצת,וחזר למגדל:"כן".
"תודה" אמר סיימון ויצא מהחדר.
הקלף שמיימון החזיק נפל.הוא הביט בדלת."אחי".

(בZEX,אולם הספורט):
"לפרוטוקול,אני פה רק כי מיסט הכריחה אותי" אמר פין.
היה לו שיער כתום קצר,ועיניים חומות.לוסי עמדה בקצה האולם.
היה לה שיער לבן ועיניים כחולות.היא הניפה את הגרזן לעבר פין.
"אז,לוסי.היום האתגר שלך יהיה…..בוא נראה…" הוא מלמל והביט לכל הכיוונים.
"שון,מה אתה חושב על פין?" מיסט שאלה אותי.ישבנו על ספסל רחוק מהם באולם.
"לא יודע.הוא די עצלן,אף פעם לא מקשיב,משועמם ו…..אף פעם לא ראיתי אותו נלחם" אמרתי.
"אתה חושב שהוא חזק?" היא שאלה באדישות."לא ממש" אמרתי בכינות.היא חייכה.
"אההה! מצאתי!" הוא קרא והצביע על התקרה.סכין מהשיעור הקודם היה תקוע שם.
"המשימה שלך היא להוריד את הסכין הוא אמר"."אין בעיה" היא סיננה."את יכולה להתחיל".
"שון" לחשה מיסט."מה?" "מה אם הייתי אומרת לך,שפין חזק כמעט כמו אוסקר?" היה לה חיוך ערמומי.
"מה?!" קראתי והבטתי בהם.
פין זינק אל התקרה,והניח על התקרה את כפות רגליו.
לוסי קפצה וכמעט הגיעה אל הסכין,אך פין שלח בעיטה והפיל אותה על הרצפה.
"לוסי!" קראתי אליה.פין נחת על רגליו.הוא בכלל לא התאמץ.
"נו באמת,זה הכל?" שמעתי את קולה של לוסי."לוסי" מלמלתי והבטתי בה.
היא קמה,והורידה משיערה אבק."שון,אם תשים לב טוב" לחשה מיסט:"לוסי ואני די דומות".
"מה?" הבטתי בלוסי.היא הייתה אדישה לחלוטין.היא רצה אל הקיר,והתחילה לרוץ עליו לעבר התקרה.
פין זינק אליה,ושלח עוד בעיטה,אך היא תפסה ברגלו,וסובבה אותו.הוא תפס בה,וזרק אותה למטה.
היא נחתה על רגליה,וזינקה במהירות אל התקרה.היא תפסה בסכין,והבחינה בשלושה סכינים שהגיעו לעברה.
היא עזבה את הסכין שעל התקרה ונפלה למטה,אך התחמקה מהסכינים.
"את השתפרת" אמר פין וזרק במהירות הרבה סכינים.לוסי שלפה את הגרזן,והעיפה כל סכין וסכין ממנה.
פין רץ,ושלח בעיטה.גם לוסי שלחה בעיטה,וכשהרגליים שלהם פגעו זה בזה,הדף חלש נוצר.
הם התחילו לשלוח זה על זה בעיטות,עד שלוסי שלחה מכה עם הגרזן.
פין קפץ,ונחת על הגרזן ושלח בעיטה אל לוסי והיא נפלה אחורה.
היא ניתרה מהרצפה אל התקרה,אך הוא תפס ברגליה ומשך אותה למטה והיא נפלה על גבה.
היא קמה במהירות,ותפסה בגרזן,והניפה אותו על פין שחסם עם רגלו.
היא הניפה שוב ושוב את הגרזן,והוא חסם שוב ושוב עם רגליו.
"לא ייאמן" לחשתי והבטתי בהם.לוסי זרקה למעלה את הגרזן וכיוונה לסכין.
פין קפץ ותפס את הגרזן,אבל לא הספיק לתפוס את לוסי שניתרה אל התקרה והורידה את הסכין משם.
"עברת" אר פין ונתן לה את הגרזן.
"בוא" אמרה מיסט ויצאה משם.עקבתי אחריה,והגענו למטווח שבקומה התשיעית.
בתוך המטווח עצמו,היליוס ופאו עמדו עם האקדחים מול אוסקר.
"אחרי שפאו הצתרפה לZEX,אוסקר הסכים להיות גם החונך שלה" הסבירה מיסט.
"יופי שהגעתם,חיכינו" צחק אוסקר."אז,זו הייתה קריאה מאוד פתאומית,ולא תכננתי מערך שיעור" הוא אמר."לכן,היום נעשה משהו מיוחד" הוא אמר,והפסיק לצחוק.הוא רק חייך.
"מהטרה שלכם היום,היא לנסות לפגוע בי עם כדור" הוא אמר.
להיליוס היה שיער חום עד הכתפיים,ועיניים בצבע דבש.
לפאו,שיער אדום ארוך,ועיניים אדומות.לאוסקר,שיער שחור קצר,עיניים ירוקות ומשקפיים עגולים וגדולים.
"זה לא מסוכן?" שאלתי את מיסט."אוסקר יכול להדוף כדורים עם אצבע,אז לא" אמרה מיסט.
"תתחילו" הוא פיהק.שניהם החלו לירות במהירות.
אוסקר זז והתחמק מכל כדור.פאו והיליוס עצרו והתנשפו.
"זה חסר סיכוי" היא אמרה,אבל היליוס חייך:"אל תגידי את זה".
כולנו הבטנו בו.היליוס כיוון את האקדחים ימינה ושמאלה.פאו נבהלה והלכה אל מאחוריי גבו.
"אתה שולט בטכניקה הזאת?" שלא אוסקר בחיוך.היליוס צחק.
הוא ירה,וכדור אחד פגע בקיר השמאלי והשני בימני.הם החלו לעוף ממקום למקום בחדר,עד שהגיעו אל מול האקדח של היליוס שכיוון אל אוסקר."כן" הוא אמר וירה.הכדור שירה יצר שורה עם שני הכדורים האחרים,והם זזו במהירות ויצרו להבה בקצה.אוסקר התכופף והכדורים החמיצו,אך פאו ירתה כמה כדורים בזריזות.
אוסקר התחמק מהם עוד,והיליוס ירה כדור אל רגליו של אוסקר,ואחרי כמה מאיות השנייה כיוון אל מעל ראשו.אוסקר קפץ כדי להתחמק מהכדור הראשון,אך כששם לב לכדור השני,הוא תפס אותו בידו.
הוא נחת על רגליו,וצחק."כל הכבוד היליוס".
"מעולה" חייכה מיסט,ויצאה,כשאני אחריה."יש לנו רק עוד תלמיד אחד אחרון" היא אמרה.
הגענו לקפיטריה,אך כל השולחנות הגדולים העגולים לא היו שם.החדר היה ריק,מלבד שתי דמויות.
אחת הייתה מימה.היה לה שיער ירוק ארוך ועיניים ירוקות.הדמות השנייה,הייתה עם שיער אדום ארוך ופס ורוד,ועיניים כחולות.
צ'ארלי עמד בצד,מחזיק בחרב הכסופה שלו.
"מימה" הוא אמר:"את צריכה לנסות לעצור אותי מלרוץ" הוא חייך."זה הכל?" פיהקה מימה.
הוא צחק,ורץ."תתחילי!" הוא אמר."שון" אמרה מיסט:"צ'ארלי ידוע בתור אחד עם סיבולת גבוהה מאוד".
מימה החלה לזרוק סכינים שהתפצלו לעוד יותר סכינים.צ'ארלי רץ,והתחמק מכולם.
מימה לקחה סכין,ונשמה עמוק.בידה,הסכין התפצל לחמישה.היא זרקה אותם למעלה.
הסכינים התפצלו לעשרה.היא הרימה סכין בידה,וכיוונה אותו למעלה.
"מה זה?" שאלתי והבטתי.ברקים חלשים הופיעו על הסכינים שבאוויר."וולט!" היא קראה והברקים שוגרו אל הסכין שבידיה.היא זרקה אותו לעבר צ'ארלי,והסכינים האחרים נפלו.
צ'ארלי התכופף,אך מהסכין יצאו הרבה ברקים שפגעו בו.
צ'ארלי נעצר,והתנשף כשהסכין נפל על הרצפה."איך היא עשתה את זה?!" קראתי בהפתעה.
"היא הניחה על הסכין שלה,קולט ברקים" הסבירה מיסט:"כל אחד מהסכינים שלה,מכיל מטען ברק חלש ביותר.בשילוב של כמה מהם,שמתחברים לקולט הברקים על סכין אחר שלה,היא יכולה ליצור נשק אחד קטלני" היא חייכה.
"מעולה" אמר צ'ארלי:"את יכולה לשבת בצד בינתיים" הוא אמר,והיא התיישבה בצד.
"ועכשיו,אנאל" הוא הביט בנערה השנייה."המשימה שלך היא מעט קשה יותר" הוא חייך.
"המשימה שלך היא לגרום לחרב שלי ליפול מהידיים" הוא אמר,ושלף את החרב.
"אין בעיה" היא אמרה,ושלפה שתי טבעות גדולות,מחודדות מאוד עשויות זהב.
הוא רץ אליה עם החרב,והיא זרקה טבעת אחת.צ'ארלי חסם אותה עם החרב,אך הכח של הטבעת היה חזק יותר ושלח אותו אחורה.הטבעת חזרה אליה כמו בומרנג אל ידה.
הוא רץ שוב,הפעם בזיגזג.הוא הניף עליה את החרב,והיא חסמה אותה עם הטבעת.היא שלחה את הטבעת השנייה אל ידיו של צ'ארלי,והוא הרפה את אחיזתו בחרב.
היא שלחה בעיטה אל החרב,והחרב עפה ממקומה.
"בוא שון" אמרה מיסט והלכה.הגענו אל הקומה השמינית.
"מה המסקנה שלך מכל מה שראית היום?" היא שאלה.
"המסקנה?" חזרתי על השאלה,והרהרתי קצת.
"המשימה שלך:תתן לי מחר תשובה" היא אמרה ויצאה מהמעלית.

(המפקדה התת קרקעית של XEZ):
"אההההה! אתה!!!" צרח סקייבס והתפרץ למשרד.
מיימון ישב על הכיסא של אחיו,אוכל צ'יפס בעוד מגדל הקלפים שלו עומד בצד."מה?"
"הבוס!!" קרא סקייבס."אחי לא נמצא.תשאיר הודעה אחרי הביפ" אמר מיימון בקול ילדותי.
"אל תשחק איתי!" קרא סקייבס.היה לו שיער שחור ארוך,ועיניים חומות.
"הבוס עזב את XEZ!" קרא סקייבס."מה?!" קרא מיימון ושקית הצ'יפס נפלה מידיו.

(איפשהו במדבר):
סיימון הלך בחולות,עם בגדים שחורים ארוכים.המסכה השחורה שעל הפנים שלו זהרה באור כתום.
"לעזאזל.זה נמאס" הוא רטן.

(בחדרה של מיסט):
מיסט בכתה.הצמיד שעל ידה הימנית זהר."למה עכשיו?" היא שאלה והביטה בתמונה על שולחנה.
בתמונה,היא ושון התחבקו וחייכו."מיסט" אוסקר דפק על הדלת "מה?" היא שאלה.
"אני חושב שכדאי שנתחיל לזוז" הוא אמר."כן" היא אמרה.
היא לקחה את תיקה הסגול,וניגבה את דמעותיה.היא יצאה מהחדר.
אוסקר לא חייך,אך כשראה את פניה,הוא חייך חיוך קורן.
"מה קרה? רק נעזוב לכמה זמן" הוא צחק.
"אני מפחדת" היא לחשה בקול צרוד."מיסט האדירה מפחדת? זאת בדיחה?" הוא צחק.
הוא הביט בה,והפסיק מיד לצחוק ולחייך."גם אני" הוא הודה,והשפיל את ראשו.
"בואי.סיימון והאחרים בטח כבר הגיעו" הא אמר,והתחיל ללכת.
"כן" היא הנהנה.הצמיד ורוד שלה זהר,והשרשרת הירוקה של אוסקר זהרה גם היא.
"אתה חושב שאימנו אותם מספיק?" היא שאלה והוא נעצר.
"נקווה" הוא נאנח.