האחד שלי (1D) – פרק 5

לפני הפרק יש לי משהו קטן להגיד
התחלתי בכל הקטע של הסיפורים על 1D מחברה שלי
היא שלחה לי קשור לסיפור מהפייסבוק ומאז אני בעולם הזה
קוראים לסיפור הזה story of my life זה הסיפור האהוב עלי!
אני ממש מציעה לכם לקרוא אותו! לא מזמן הכותבת גמרה את הסיפור
הזה ועכשיו היא התחילה סיפור לדר
כדאי לכם לקרוא את הסיפור story of my life:)

לואי:״מותק? התקדמנו״
אני:אל תעוף על עצמך״ אמרתי נועלת את החדר ועולה עם כולם לקומת הריקוד
הארי:״וואוו״
זאיין:״לא הגזמתם״
אני:״נכון״
קייטי:״אנחנו רקדניות״ היא אמרה ואני התגנבתי מאחורי לואי וזרקת לו כדור גדול כזה מהענקיים האלה עליו
לואי:״מה.זה.היה.?״
אני:״מה שאתה חושב״ עניתי בהתגרות
לואי:״את שלמי על זה״
אני:״אמלה יא מפחיד, לברוח עכשיו או אחר כך?״ אמרתי מה שגרם לכולם שם לצחוק וללואי להעלות חיוך קטן.
נייל:״יש כאן ננדוס בסביבה?״ נייל שאל אותנו מלטף לעצמו את הבטן
קייטי:״כן, למה?״
נייל:״ננדוס ננדוס ננדוס ננדוס!!״
אני:״שניה אני חייבת לברר משהו״
ליאם:״דברי״
אני:״נכון כשירד לי דם בפארק הזה ונו אתם יודעים למה היה פפראצי? מי מפורסם?״ אמרתי בצחקוק
זאיין:״אנחנו״
קייטי:״אנחנו לא באחד באפריל עכשיו תגידו באמת״
הארי:״לא שמעתם על וואן דיירקשן?״
אני וקייטי:״לללאאא….״
נייל:״אז הייתם מתחת לאדמה בשלוש שנים האחרונות איך זה שלא שמעתם?!״
אני:״לא יודעת אולי פשוט לא שמענו״
לואי:״וואן דיירקשן נעים להכיר, להקת הבנים המפורסמת בעולם״ הוא אמר תוקע לי בפרצןף את האייפון שלו עם תמונה שלהם
אני:״לא אמרתם משהו על ננדו..״ לפני שגמרתי משפט כל הבנים רצו החוצה מהבית וקייטי אחריהם.
אוי בנים… וקייטי..*~*
הגענו לננדוס והתיישבנו באחד השולחנות מחכים למלצר/ית שתבוא לקחת הזמנה
מלצרית:״שלום אתם מעוניינים להזמין?״ היא אמרה עם חיוך על הפנים
<נקודת המבט של הארי>
מלצרית:״שלום אתם מעוניינים להזמין?״ היא אמרה עם חיוך מהמם על הפנים היא הייתה כל כך יפה היה לה שיער מתולתל בצבע חום עם קצוות סגולים ועיינים כחולות ירוקות אפורות היא הייתה רזה ולא גבוהה מדי, בדיוק כמן שאני אוהב !
נייל:״כן״ הוא אמר והתחיל להזמין את כל האוכל ראיתי שהמלצרית מתבלבלת מכמות האוכל שהוא אומר לה
אני:״נייל לאט יותר היא לא עומדת בקצב״ אמרתי לו לייכתי אליה והיא החזירה לי בחיוך
אני:״שירה, נכון?״ אמרתי קורא מהמדבקה של החולצה שלה
מלצרית:״כן, אני שירה״ היא אמרה והלכה הוצאתי פתק קטן ושם רשמתי
׳היי שירה, זה אני הנער שאמר לחבר שלו נייל להאט עם ההזנה, זוכרת אותי? ראיתי אותך והתאהבתי, אני חושב מה דעתך שנצא? הנה המספר שלי
283845849392 תתקשרי;)׳ אמרתי הלכתי להנהלה וביקשי שישימו אתזה התיק שלה הוא אמר בסדר רק כי אני הארי סטיילס
<נקודת המבט של עדן>
ראיתי שמשהו מתפתח בין הארי למלצרית וכל כל רציתי להרוס את הרגע! אבל הוא ישנא אותי לתמיד אז אני לא יעשה אתזה..
גמרנו לאכול וחזרנו לבית שלי ושל קייטי הבנים הלכו אחרי חצי שעה כי היה כבר מאוחר
אני:״בייי!!״ נופפתי להם כשהם נכנסנו לאוטו שלהם
הם:״ביייייי!!!!!!״ הם החזירו ונסעו נעלתי את הדלת ונשכבתי על הספה הגדולה שבסלון
אני:״זה היה היום הכי ארוך ועמוס בחיים שלי!״
קייטי:״מסכימה איתך״
אני:״ראיתי אותך ואת ניילר״
קייטי:״מה איתנו?״ היא אמרה מנסה להתחמק
אני:״לא חשוב.. עזבי..״ אמרתי מצחקק עולה לחדר שלי מחליפה לפיגמה ונכנסת למיטה חושבת על הבנים במיוחד על לואי , אני מקווה שגם הוא אוהב אותי מאז בראד קשה לי עם כל הקטע הזה של חבר הוא בגר בי אחרי שנתיים ביחד, אתם יכולים להבין אותי..