נשלחת לשם… פרק 18 תדהמה

נפלתי
קיבלתי מכות חזקות מהנפילה אבל לא התייאשתי,קמתי והמשכתי לרוץ הגעתי לדלת של הבית חולים ונכנסתי הסתכלתי אחורה וראיתי שאותם נערים התרחקו מפה ואז ראיתי מלפניי את זאיין וליאם עם ראשים מושפלים
״למה אתם פה״שאלתי את ליאם וזאיין כשאני מתקרבת ומתיישבת על הכורסה שהייתה ליד ליאם
״מיקה היא בחדר ניתוח״ אמר ליאם בגמגום ופיני נדהמו
״מה?! מה קרה?!״ שאלתי בתדהמה
״היא ניסתה להתאבד״ סינן אלי זאין
״למה?״ שאלתי מנסה להבין את כל המידע הזה
״כי היא.. לא יודע״ אמר ליאם מנסה להוציא מילה אבל לא מצליח
״למה את כולך עם פצעים?״ שאל זאיין
״נפלתי, רצתי לפה כי ראיתי דם בחצר והרבה שוטרים ונבהלתי ואז ראיתי נערים אלכוהוליסטים עוקבים אחריי אז רצתי יותר מהר, נתקלתי בענף ונפלתי״ אמרתי מנגבת את הלכלוך מבגדי
״הבנתי״ אמר זאיין ולקח כוס מים
״איפה דנה?״ שאלתי וראיתי שזאיין ניהיה עצוב
״בלונדון״ אמר ליאם עדיין מנסה לומר כמ מילים ולא רק מילה
״למה?״ שאלתי עוד פעם בתדהמה
״היא חשבה שהיא לא רצויה״ אמר זאין בכעס או בעצב וקם ממקומו
״זאיין תירגע! ברגע שהכל יהיה בסדר עם מיקה אנחנו נוסעים להביא את דנה!״ אמר ליאם מושך אליו את זאין
״טוב״ אמר זאיין ובדיוק יצא הרופא
~נקודת מבט של קייטי~
״תגידו איפה כולם?״ שאלתי את לאי משחקת בשיערו
״לא יודע״ הוא אמר
״נייל אתה יודע?״ שאלתי את נייל שבהה בזוהר
״לא״ אמר
״לא אכפת לכם?!״ התעצבנתי
״הם ילדים גדולים הם לא תינוקות״ אמר לואי
״או אז אתה לא מכיר את דנה״ אמרתי
״דנה היא פאדחנית והיא אוהבת לעשות תעלולים זה בדוק״ אמרה זוהר ואני והיא צחקנו קצת
״תירגעי הכל יהיה בסדר!״ אמר לואי ונישק אותי
״טוב״ אמרתי מנסה לחשוב על. איפה הם
~נקודת מבט של הארי~
שירה ברחה לי ואין לי מושג לאן הסתכלתי עוד קצת על אותה דרך שהיא רצה וראיתי מלא נערים נבהלתי אבל כולם היו בשורה ולא ראיתי את שירה אז נרגעתי טיפה

~נקודת מבט של שירה~
הרופא יצא
״מצבה יציב והיא תוכל לצאת בשבוע הקרוב״ הרופא אמר ויחסית שמחנו ״ אבל אתם תיהיו חייבים תמיד לשים עליה עין״ אמר הרופא
״הנה קח את העין הזאת ותדביק אותה עליה״ אמר ליאם וכולנו ציחקקנו חוץ מהרופא שהיה כמו ברזל ולא חייך אפילו
״אני רציני״ הרופא אמר והלך
המשכנו לצחוק
״אבה ואתם יכולים ללכת לבקר אותה ״ אמר הרופא ומיד קמנו והלכנו
נכנסנו לחדר שהיא חיתה והתיישבתי בכיסא שהיה לידה וזאיין וליאם עמדו
״מיקה היית חייבת?״ אמר ליאם…