כשכבר הלב לא יכול לסלוח יותר-פרק 3
פרק 3:
השתרר שקט בכיתה,אף אחד לא העז להוציא הגה.דחפתי את האקס שלי ממני והסתכלתי עליו במבט כועס.הוא הסתכל עלי מופתע.פתאום הרגשתי סחרחורת ונפלתי על הרצפה.אלכסנדר התיישב על הברכיים לידי.הוא שם את ידו על כתפי ושאל אותי מה קרה.לא יכולתי לענות,הרגשתי יבשות בגרון שלי וצורך להקיא.פחדתי שאם אדבר אקיא ליד כולם ואת זה אני לא רוצה.אלכסנדר הרים אותי כמו שחתן מרים את כלתו ולקח אותי אל האחות בית הספר.האקס שלי צעק שאלכסנדר יעזוב אותי ושהוא יקח אותי,אבל אלכסנדר התעלם ממנו והמשיך ללכת.הרגשתי בטוחה בידיים שלו,שהוא שומר עלי.שמתי את ראשי על כתפו בדרכנו אל האחות.כשהגענו לשם הוא השכיב אותי על מיטת האחות ושם את ידו שוב על המצח שלי,לבדוק בכל זאת אם יש לי חום.אחרי שבדק וראה שאין,הוא הוציא את ידו מהמצח שלי והסתכל לי בעיניים בדאגה.הסתכלתי אליו בחזרה.לא יכולתי להוריד את העיניים שלי משלו.הדלת נפתחה ואני ואלכסנדר הסתכלו לראות מי נכנס וראינו את האחות.בזמן שנשמתי עמוק כדי לא להקיא,אלכסנדר סיפר לאחות את מה שקרה.האחות שמה את ידה על המצח שלי וכשלא הרגישה שיש לי חום,היא הסתכלה עלי.
"את אכלת משהוא היום?." שאלה האחות בקול מודאג ורך
"לא." עניתי בלחש אבל היא בכל זאת שמעה
"ולפני היום?." שאלה האחות
"לא." עניתי והסתכלתי לצד השני
"הבנתי..הסיבה שהיא לא מרגישה טוב זה כי היא לא אכלה,זה הכל.אל תתן לה להיכנס לשיעור בינתיים,שתאכל משהוא קודם." אמרה האחות לאלכסנדר בחיוך
אלכנסדר הסתכל עליי.הרגשתי שעיניי נעצמות מעייפות ונרדמתי.הדבר האחרון שראיתי זה היה את הפנים של אלכסנדר והחיוך החמים שלו.
תגובות (3)
אהבתי
תמשיכיייי
מדהים תמשיכי 'וקראת חדשה גם של מקובל וחנונית