הכל טוב ויפה עד ש… -פרק 4- (פרק ארוך:))

-פרק 4-

לא ראית פתק או משהו…
החלטתי להתקשר אליו
"הלו?" אמר מתן כשענה
"איפה אתה?!" שאלתי אותו מודאגת
"אהה, אני בקבלה אני תכף חוזר אל תדאגי… תתארגני בינתיים יש לך בגדים בארון"
"טוב ביי" אמרתי וניתקתי
הלכתי לארון וראיתי שם את זה (http://www.polyvore.com/cgi/set?id=88820501) לקחתי אותם ונכנסתי להתקלח עשיתי עוד אירגוני בוקר וכשיצאתי מתן כבר היה בחדר
"יופי את מוכנה בואי" ומשך אותי נכנסנו לאוטו והתחלנו לנסוע
"לאן נוסעים?" שאלתי את מתן
"הפתעה!"
"אתה יודעת שאני לא סובלת הפתעות"
"לא נורא תתמודדי" אמר ונאנחתי אחרי חצי שעה נסיעה של מחשבות מה ההפתעה יכולה להיות ראיתי שהגענו לחוות סוסים
"רוכבים על סוסים?" שאלתי אותו בתדהמה
"כן… מאור אמר לי שאת מאוד אוהבת סוסים"
"יאא אין עלייך!! נסיך!!" אמרתי וקפצתי אליו.
עלינו על הסוסים ועשינו סיבוב בהתחלה בחווה ואז יצאנו לשטח.
אחרי שעתיים חזרנו, נכנסנו לאוטו
"מוכנה לחזור הבייתה?" מתן שאל, באתי לענות אבל יצא לי אפצ'י
"אז זה אומר כן" אמר וצחק
ואז יצא לי עוד אפצ'י ועוד אחד ועוד אחד
"זה כבר לא ממש סימן טוב…"
"מתן אני לא מרגישה טוב" אמרתי לו
"אל תדאגי אנחנו כבר מגיעים הביתה"
אחרי חצי שעה נסיעה הגענו הביתה, אני עליתי למעלה מתן הכין לי תה.
התחלתי להרגיש סחרחורת איבדתי שיווי משקל נפלתי וראיתי רק שחור
*נק' מבט של מתן*
הגענו לבית של אלינור היא נראתה ממש לא טוב היא עלתה למעלה, ואני בינתיים הכנתי לה תה
"אלינור בואי התה מוכן" צעקתי לה אבל היא לא שמעה קראתי לה עוד פעם היא לא ענתה, בסוף עליתי למעלה עם התה וראיתי את אלינור שוכבת על הריצפה הכוס תה נפל לי מהיד ונבר וכל התה נשפך רצתי לאלינור ניסיתי להעיר אותה. היא לא התעוררה, התקשרתי למאור
"מאור אחי בוא דחוף לדירה שלך ושל אלינור" אמרתי בלחץ
"למה מה קרה?" שאל מודאג
"פשוט בוא" אמרתי וניתקתי
אחרי כמה דקות הוא הגיע עם תמר הוא ראה את אלי (הכינוי של אלינור) ורץ אליה וניסה גם הוא להעיר אותה
"אחי תגיד כשהייתם בצימר היא התלוננה שקר לה?" שאל מודאג
"אהה לא.. אבל בלילה הרגשתי שהיא רועדת
"לא לא לא…" אמר ולקח את אלי
"מאור תגיד מה קרה!" אמרתי מנסה להיות רגוע
"לאלי יש בעיה בסינוסים"
"מה זאת אומרת?" שאלתי לא מבין
"אם נגיד ממש קר לה הקור חודר לה לסינוסים ועושה לה שם בעיות ואחרי כמה שעות היא מתעלפת.. אם לא לוקחים אותה לבית חולים היא תוכל להישאר ככה אפילו שנה" אמר מודאג
"אז למה אנחנו מחכים?" שאלתי והרמתי את אלי וירדנו למטה ונסענו לבית חולים במכונית של מאור
"היי, אפשר רופא שיטפל בה?" שאלתי את הפקידה
"אפשר לראות טופס רפואי?" מאור נתן לה טופס והיא אמרה
"אוו אה זה ממש חמור.." אמרה והרימה את שפורפת הטלפון ואמרה בכריזה "דוקטור שמואלוב להגיע לקבלה דחוף" ואחרי כמה דקות הגיעה איזה רופא כנראה לו היא קראה
"במה אני אוכל לעזור?" שאל בנחמדות המזכירה הראתה לו את הטופס והוא אמר "אוקיי בואו אחרי" אני לקחתי את אלי הידיים, הוא הוביל אותנו לטיפול נמרץ
"תשכיב אותה פה" אמר הרופא
"עכשיו אני צריך שתצאו החוצה" אמר והוציא אותנו
אחרי כמה שעות שלא ידענו כלום הרופא יצא
"נוו מה איתה?"
"היא בסדר עכשיו.. היא בשלבי התעוררות אתם יכולים להיכנס" אמר הרופא בחיוך. נכנסנו אליה היא הרגישה יותר טוב ואז הרופא נכנס ואמר שהיא יכולה להשתחרר היום ולקח את מאור לצד.
*נק' מבט מאור*
הרופא נכנס ואמר שאלי יכולה להשתחרר היום ואז אמר לי לבוא לצד
"תקשיב יכול להיות שעכשיו בחודש חודשיים הקרובים הסינוסים יפעלו טוב יותר"
"מה את אומרת?" שאלתי לא מבין
"זאת אומרת שעכשיו המקרה הזה יכול לקרות לה אפילו מחר.. רשמתי פה טיפות לאף במקרה שהיא תרגיש שזה מתקרב או אחד מכם תשימו לה כשהיא כבר התעלפה.. ואל תשאירו אותה לבד"
"אוקי תודה דוקטור"
"בבקשה ושתרגיש טוב" אמר ויצא מהחדר, הלכתי אליהם ואמרתי
"הרופא רשם לך פה תרופה שאם את מרגישה שזה שוב קורה לך"
"אוקי" אלי אמרה
"יאללה הלכנו?" מתן שאל
*נק' מבט אלינור*
-לאחר שבוע-
קמתי בבוקר צחצחתי שיניים ולבשתי את זה (http://www.polyvore.com/cgi/set?id=77934548) והלכתי לבצפר, בדרך אספתי את תמר ונכנסנו מהשער הלכתי לכיתה כי עדיין לא הרגשתי הכי טוב ואז היה צלצול אברו שעתיים משעממות וקפואות הדליקו מזגן על 16 מעלות והתחילו לי האפצ'ים. המורה קראה בשמי להגיש לה את העבודה הלכתי לא יציבה והיא אמרה "אני תמיד אומרת שלא כדי לכן עקבים!!" הגשתי לה ובדרך חזרה לשולחן כבר נעזרתי בשולחנות ושהייתי שולחן ליד השולחן שלי ראתי שחור ונפלתי
*נק' מבט תמר*
אלי לא נראת טוב, אני מקווה שהיא בסדר. וברגע שחשבתי על הבסדר היא נפלה, יש רצתי אליה, הבאתי את התיק שלה חיפשתי באטרף את הטיפות כולם כבר התאספו סביבנו לא מצאתי את הטיפות
"המורה אני חייבת שיחות טלפון דחוף, אפשר?" שאלתי
"בטח" אמרה בדאגה התקשרתי למאור עד שהוא ענה צעקתי לכלום "תתעסקו בדברים שלכם!" המורה כנראה הבינה שזה משהוא חמור אז היא אמרה שיש להם שיעור חופשי ונשארה איתנו ואז שמעתי את מאור אומר "על מה כל הצעקות?" שאל בגיחוך
"מאור ראית אם אלי לקחה את הטיפות היום?" שאלתי
"לא למה?" שאל מודאג
"תחפש אם הם אצלה בחדר" אמרתי ושמעתי אותו מחפש
"כן הם פה" אמר
"תביא אותם מהר לבצפר היא עוד פעם התעלפה"
"מה?!?!" שאל
אחרי כמה דקות הוא הגיע עם הטיפות ושם לה אותם והיא לא התעוררה מאור בדק לה דופק
"פאק" אמר ונתן בוקס לריצפה
"מאור מה קרה?"
"אין לה דופק"
"מה?!?!" צרחתי נראה לי כל הרחבה שמעה
הוא התקשר מהר לאמבולס פינו אותה לבית חולים ואני ומאור נסענו איתה באמבולס
הכניסו אותה לטיפול נמרץ ומתן בינתים הגיע וסיפרתי לו מה קרה
אחרי כמה שעות הרופא יצא ואמר
"אני מצטער לבשר לכם ש…"