תעזוב

שיקרת, פגעת, אולי תעזוב?
בליבי מתנחל, מהווה מכאוב.
כל מה שאני רוצה הוא רק לשכוח,
אין ברצוני לסלוח.
כשאני מדממת, פועם בי הכעס
אך הפחד גובר, עזוב אותי כבר.
הכוח נשטף עם הדמעות
כרית ספוגה בצרות.
נשבר, נגמר, עזוב עכשיו
אינך רצוי כאן, נוס לבד
לא תנשק שוב את שפתי
לא תיקח את מכאוביי
אינך תרופה, רק מכה,
פצע פתוח, שורף ומצולק
דמי נשפך, אושרי ברח.