בטעות פרק ראשון

לא ברור לי איך, אבל הצלחתי לעשות את הדבר הכי לא נכון בזמן הכי לא נכון.
הכל התחיל ביום שבת בבוקר, נסענו לטיול בצפון, נכנסה בנו מכונית קרתה תאונה, הרגשתי כאילו אני מתה, המכונית שהתנגשה בנו התנפצה מול העיניים שלי, ומאז כל לילה אני חולמת את אותו החלום, אני נכנסת לבית קפה קטן, המלצר ישר מגיש לי משהו שנראה כמו קפה ואומר לי לשתות, אני לוקחת את הכוס ביד ומתחילה ללכת, ואז אני מתנגשת במישהו, וכל הקפה שלי נשפך עליו, אני לא מצליחה לראות את הפנים שלו, אבל אני רואה שהוא מחייך, כאילו שהוא שמח שהקפה נשפך עליו, אני לוקחת נייר ומגישה לו, בשנייה שהיד שלי מתקרבת לשלו, הוא מתחיל לרוץ, אני הולכת אחריו והוא בורח ממני, הוא רץ ואני אחריו, ואז אני נופלת.

התעוררתי וגיליתי שאני על הרצפה, קמתי וכאב לי הראש, התיישבתי על המיטה, קמתי לאט והלכתי למקלחת, התארגנתי מהר, התלבשתי וירדתי למטה, אמא ואבא כבר היו במכונית, איה רצה לדלת עם התיק ביד, "איה חכי לי!" צעקתי אחריה היא מלמלה משהו לא ברור ונכנסה למכונית, הם נסעו מהר, מוזר, חשבתי, לקחתי את התיק שלי ויצאתי, התקדתי לכיוון הבית של קטי, דפקתי על הדלת נפתח חריץ קטן ואמא שלה הציצה, "היי גליה" היא אמרה בקצרה, "היי" אמרתי, "קטי מוכנה?" "היא לא בבית" אמא של קטי אמרה ומהרה לסגור את הדלת, "אז איפה היא?!" שאלתי "יצאה" אמא של קטי צעקה מאחורי הדלת הסגורה, מוזר, בדרך כלל אני וקטי הולכות ביחד לבית ספר, ואמא שלה תמיד מזמינה אותי להיכנס.
הלכתי לבית ספר, לבד, נכנסתי בשער והתקדמתי לכיוון הכיתה, נכנסתי והתיישבתי במקום שלי ליד קטי, "באתי לאסוף אותך ואמא שלך אמרה שיצאת," אמרתי, "למה לא חיכית לי?" שאלתי, קטי לא ענתה והידקה את הקוקו הקצר שלה, ואז המורה נכנסה והתחילה לקרוא שמות.