דוב לבן 4
שבועות עוברים,
הבדידות נמשכת,
איש אינו מתקרב אליו,
טמא הוא,
נשמה שחורה.
למרות צחיחותו,
אמונם של אנשים מטעה.
בטח איש אינו זוכר,
את ההוא האבוד,
שיצא למסע.
ממרחקים נראה ביתי,
לא אשכח לעולם,
קול פעמונים עדין,
אזכור תמיד.
קולה של אישה.
ובלילה קריר,
רוח גשם זלעפות,
אשכב לי תחת ענפיו של העץ,
התחמם ואחכה לבאות.
תגובות (3)
חזק,אהבתי את השיר המהמם!!
ולחשוב שרק לפני כמה ימים אמרת לי שאיבדת את זה… איזה איבדת???? מהמם :)
תמשיכי כבר! >